חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ”א-1981

משפט פרטי וכלכלה – כספים – שירותים פיננסיים – ביטוח

ביטוח – עסקי ביטוח – שירותים פיננסיים

תוכן ענינים

	פרק א’: פרשנות	Go	10
סעיף 1	הגדרות	Go	10
	פרק ב’: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת	Go	12
	סימן א’: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון	Go	12
סעיף 1א	הרשות	Go	12
סעיף 1ב	עצמאות הרשות	Go	12
סעיף 1ג	תפקידי הרשות	Go	12
סעיף 1ד	תקציב הרשות	Go	12
סעיף 1ה	עסקאות הרשות	Go	12
סעיף 1ו	עובדי הרשות	Go	13
סעיף 1ז	דיווח לכנסת	Go	13
	סימן ב’: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון	Go	13
סעיף 2	הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון	Go	13
סעיף 3	סגן הממונה	Go	13
	סימן ג’: הוועדה המייעצת	Go	13
סעיף 4	הוועדה המייעצת	Go	13
סעיף 7	פרסום ברשומות	Go	14
סעיף 8	תקופת כהונה	Go	14
סעיף 9	פקיעת כהונה	Go	14
סעיף 10	סדרי נוהל	Go	14
סעיף 11	שמירת תוקף	Go	15
סעיף 12	סודיות	Go	15
	פרק ג’: רישוי	Go	15
	סימן א’: ענפי ביטוח	Go	15
סעיף 13	סיווג לענפים	Go	15
	סימן ב’: רישוי מבטחים	Go	15
סעיף 14	איסור עיסוק	Go	15
סעיף 15	רשיון מבטח	Go	15
סעיף 16	בקשה לרשיון	Go	16
סעיף 17	שיקולים במתן רשיון מבטח	Go	16
סעיף 18	תנאים ברשיון שינויים	Go	16
	סימן ג’:	Go	16
	סימן ד’: ביטול רשיון מבטח	Go	17
סעיף 22	ביטול רשיון מבטח	Go	17
סעיף 23	פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל	Go	17
	סימן ה’: רישוי סוכני ביטוח	Go	17
סעיף 24	תיווך בביטוח	Go	17
סעיף 25	סוכן יחיד	Go	17
סעיף 26	סוכן תאגיד	Go	18
סעיף 27	סוכן מתמחה	Go	18
סעיף 28	הרשיון לפי ענפים	Go	18
סעיף 28א	סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני	Go	19
סעיף 29	ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו	Go	19
סעיף 30	הסכם בין סוכן למבטח	Go	20
סעיף 31	תיווך עם תושב חוץ	Go	20
	סימן ו’: שליטה ואמצעי שליטה	Go	20
סעיף 31א	הגדרות	Go	20
סעיף 32	שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד	Go	21
סעיף 32א	איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי	Go	21
סעיף 33	העברת אמצעי שליטה	Go	23
סעיף 33א	ביטול היתר או שינויו	Go	23
סעיף 34	הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר	Go	23
סעיף 34א	דיווח על החזקת אמצעי שליטה	Go	24
	פרק ד’: הפיקוח על עסקי ביטוח	Go	25
	סימן א’: הגבלות על ניהול עסקים	Go	25
סעיף 35	הון עצמי	Go	25
סעיף 36	הוראות בדבר ניהול עסקים	Go	25
סעיף 36א	החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה	Go	25
סעיף 37	הוראות בדבר דמי ביטוח	Go	25
סעיף 38	הוראות בדבר תנאי ביטוח	Go	26
סעיף 39	צורת הפוליסה והבלטת תנאים	Go	26
סעיף 40	הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה	Go	26
סעיף 41	קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות	Go	27
	סימן א’1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח	Go	28
סעיף 41א	החלת הוראות הסימן	Go	28
סעיף 41ב	דירקטוריון של מבטח	Go	28
סעיף 41ב1	מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים	Go	28
סעיף 41ג	תחולת הוראות מחוק החברות	Go	28
סעיף 41ד	אקטואר ומנהל סיכונים	Go	28
סעיף 41ה	ועדות השקעות	Go	29
סעיף 41ו	כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה	Go	29
סעיף 41ז	רואה חשבון מבקר	Go	29
סעיף 41ח	תנאי כשירות	Go	30
סעיף 41ט	מניעת ניגודי עניינים	Go	30
סעיף 41י	אישור מינוי נושא משרה	Go	30
סעיף 41יא	הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט	Go	31
סעיף 41יב	מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט	Go	31
	סימן א’2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט	Go	32
סעיף 41יג	הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט	Go	32
סעיף 41יד	סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה	Go	32
סעיף 41טו	תקופת כהונה	Go	33
סעיף 41טז	הפסקת כהונה	Go	33
סעיף 41יז	סדרי עבודה	Go	33
סעיף 41יח	תוקפן של פעולות	Go	33
סעיף 41יט	גמול	Go	34
	סימן ב’: דינים וחשבונות	Go	34
סעיף 42	דוחות והודעות	Go	34
סעיף 42א	פרט מטעה בדוח או בהודעה	Go	34
סעיף 48א	מידע מבעלי מניות	Go	34
סעיף 49	פירוק או פשיטת רגל	Go	34
	סימן ב’1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי	Go	35
סעיף 49א	הגדרות	Go	35
סעיף 49ב	מוסמכי פיקוח	Go	35
סעיף 49ג	סמכויות פיקוח	Go	35
סעיף 49ד	סמכויות בירור מינהלי	Go	35
סעיף 49ה	חובת הזדהות	Go	36
סעיף 49ו	צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון	Go	36
סעיף 50	מסירת ידיעות ומסמכים	Go	36
סעיף 50א	סודיות	Go	36
סעיף 50ב	מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל	Go	36
סעיף 50ג	מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ	Go	36
	סימן ג’: הפרדת עסקי ביטוח חיים	Go	37
סעיף 54	הפרדת חשבונות ונכסים	Go	37
	פרק ה’: שמירה על עניני מבוטחים	Go	37
סעיף 55	איסור תיאור מטעה	Go	37
סעיף 56	אחריות לתיאור מטעה	Go	38
סעיף 57	התניית ביטוח	Go	38
סעיף 58	איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות	Go	38
סעיף 59	עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח	Go	38
סעיף 59א	תביעה בשם מבטח	Go	38
סעיף 59א1	דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות	Go	38
סעיף 59א2	דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה	Go	39
סעיף 59ב	מענה אנושי מקצועי	Go	39
סעיף 60	בירור תלונות הציבור	Go	40
סעיף 61	דרכי הבירור	Go	40
סעיף 62	תוצאות הבירור	Go	40
	פרק ה’1:	Go	40
	פרק ו’: חיסול עסקי ביטוח	Go	40
סעיף 63	חיסול מרצון	Go	40
סעיף 64	חיסול עקב ביטול רשיון	Go	41
	פרק ז’: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין	Go	41
סעיף 65	הודעה למבטח על פגמים	Go	41
סעיף 66	סמכות הממונה בקביעת חובות רעים	Go	41
סעיף 67	אמצעים למניעת פגיעה	Go	41
סעיף 68	סמכויות לשמירת יציבות של מבטח	Go	41
סעיף 69	שמירת תקפן של פעולות	Go	41
סעיף 70	סמכויות מנהל מורשה	Go	42
סעיף 70א	תכנית הסדר	Go	42
סעיף 71	מפקח מיוחד	Go	42
סעיף 72	ועדת הנהלה	Go	43
סעיף 73	מתן ידיעות	Go	43
סעיף 74	הפסקת מילוי התחייבויות	Go	43
סעיף 75	הודעה על כוונה לבטל רשיון	Go	43
סעיף 76	סמכות לערוב	Go	43
סעיף 77	סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל	Go	44
סעיף 78	סייג להחלטות אסיפה	Go	44
	פרק ז’1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי	Go	44
	סימן א’: פרשנות	Go	44
סעיף 78א	מטרת הפרק	Go	44
סעיף 78ב	פרשנות	Go	44
	סימן ב’: ועדה ציבורית	Go	45
סעיף 78ג	ועדה ציבורית	Go	45
	סימן ג’: מנהל מיוחד ומינהלה	Go	45
סעיף 78ד	מינוי מנהל מיוחד ומינהלה	Go	46
סעיף 78ה	תקופת כהונה וסיום כהונה	Go	47
סעיף 78ו	סמכויות מנהל מיוחד	Go	47
סעיף 78ז	תפקידי מנהל מיוחד	Go	47
סעיף 78ח	הנחיות הממונה	Go	47
	סימן ד’: תקנון אחיד ותכניות התייעלות	Go	47
סעיף 78ט	קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו	Go	47
סעיף 78ט1	שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות	Go	49
סעיף 78י	תחולת התקנון האחיד ושינויו	Go	49
סעיף 78יא	שיעורי התשלום לקרן	Go	50
סעיף 78יב	תכנית התייעלות	Go	50
סעיף 78יג	תפעול משותף של קרנות	Go	50
	סימן ה’: סיוע ממשלתי	Go	50
סעיף 78יד	הסיוע הממשלתי	Go	50
סעיף 78טו	קרן סיוע	Go	50
סעיף 78טו1	כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר	Go	51
	סימן ו’: הוראות שונות	Go	55
סעיף 78טז	תחולה	Go	55
סעיף 78יז	שמירת סמכויות	Go	55
סעיף 78יח	עדיפות	Go	55
סעיף 78יט	תקנות לביצוע פרק ז’1	Go	55
	פרק ז’2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר	Go	55
סעיף 78כ	מטרה	Go	55
סעיף 78כא	הגדרות	Go	55
סעיף 78כב	כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר	Go	56
	פרק ח’: הפסקה במתן שירותים	Go	60
סעיף 79	הגדרה	Go	60
סעיף 80	אכרזה על הפסקה במתן שירותים	Go	60
סעיף 81	דחיית מועדים	Go	60
סעיף 82	ריבית והפרשי הצמדה	Go	60
סעיף 83	תוקף פוליסות	Go	61
סעיף 84	הגבלת אחריות	Go	61
	פרק ט’: הוראות מעבר	Go	61
סעיף 85	מבטחים וסוכנים קיימים	Go	61
סעיף 86	בעל פטור	Go	61
סעיף 87	אגודה עותמאנית	Go	61
סעיף 88	החזקת אמצעי שליטה	Go	61
סעיף 89	אגודה לביטוח	Go	61
סעיף 90	אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים	Go	62
סעיף 91	הסדרי ביטוח קיימים	Go	62
סעיף 92	מתן רשיונות והיתרים לזכאים	Go	62
	פרק ט’1: עיצום כספי	Go	62
סעיף 92א	עיצום כספי	Go	62
סעיף 92א1	הודעה על כוונת חיוב	Go	62
סעיף 92א2	התחייבות להימנע מהפרה	Go	63
סעיף 92א3	הפרת ההתחייבות	Go	63
סעיף 92א4	זכות טיעון	Go	63
סעיף 92א5	זכות לקבלת מידע	Go	63
סעיף 92א6	פרוטוקולים	Go	63
סעיף 92א7	החלטת הממונה ודרישת תשלום	Go	63
סעיף 92ב	עדכון עיצום כספי	Go	64
סעיף 92ה	הפרה נמשכת והפרה חוזרת	Go	64
סעיף 92ו	המועד לתשלום העיצום הכספי	Go	64
סעיף 92ז	סכומי עיצום כספי מעודכנים	Go	64
סעיף 92ח	הפרשי הצמדה וריבית	Go	64
סעיף 92ט	גביה	Go	64
סעיף 92י	שמירת אחריות פלילית	Go	64
סעיף 92יב	ערעור	Go	65
סעיף 92יג	אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל	Go	65
סעיף 92יד	איסור שיפוי וביטוח	Go	65
סעיף 92טו	שינוי התוספת השלישית והתוספת הרביעית	Go	65
סעיף 92טז	הפחתת העיצום הכספי ושינוי התוספת החמישית	Go	66
סעיף 92יז	פריסת תשלום עיצום כספי	Go	66
סעיף 92יח	הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים	Go	66
סעיף 92יט	עיצום כספי  על תנאי	Go	66
סעיף 92כ	מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי	Go	66
סעיף 92כא	תשלום לנפגע ההפרה	Go	66
סעיף 92כב	פרסום על הטלת עיצום כספי	Go	67
סעיף 92כג	דיווח על החלטות הממונה	Go	67
	פרק י’: הוראות שונות ועונשין	Go	68
סעיף 95	קופת חולים	Go	68
סעיף 96	החלת הוראות	Go	68
סעיף 97	הוצאות ביקורת	Go	68
סעיף 98	אגרות	Go	68
סעיף 99	רישום מבטח וסוכן תאגיד	Go	68
סעיף 100	הגבלת השימוש במלה “ביטוח”	Go	68
סעיף 101	תנאים ברשיונות ואיסור העברה	Go	68
סעיף 102	ערעור	Go	68
סעיף 103	הארכת מועדים	Go	68
סעיף 104	עונשין	Go	69
סעיף 104א	עבירה כדי להטעות או לרמות	Go	71
סעיף 104ב	קנס בעבירה נמשכת	Go	71
סעיף 105	חובת פיקוח	Go	71
סעיף 106	פרסום פסק דין או תיקון פרסום	Go	71
סעיף 107	ראיה לפרסום	Go	71
סעיף 108	פיצויים	Go	71
סעיף 108א	מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי	Go	71
סעיף 108ב	מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן	Go	71
סעיף 109	התאמת הוראות לאגודות שיתופיות	Go	72
סעיף 110	תחולת הוראות לגבי כונס נכסים	Go	72
סעיף 111	ביטול	Go	72
סעיף 111א	פרסום הוראות הממונה	Go	72
סעיף 112	ביצוע ותקנות	Go	72
סעיף 113	תחילה	Go	72
סעיף 114	פרסום	Go	72
	תוספת ראשונה	Go	72
	תוספת ראשונה א’	Go	73
	תוספת ראשונה ב’	Go	73
	תוספת שניה	Go	74
	תוספת שלישית	Go	74
	תוספת רביעית	Go	75
	תוספת חמישית	Go	76

 

 

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ”א-1981*

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 859 (ה”ח 175)

חוק הפיקוח על עסקי ביטוח שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981

פרק א’: פרשנות

הגדרות

1. 1. בחוק זה –

“אמצעי שליטה”, בתאגיד – כל אחת מאלה:

(1)   זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(2)   הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –

(1)   יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(2)   חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3)   הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4)   הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 859 (ה”ח 175)

“אמצעי שליטה”, בתאגיד – כל אחת מאלה:

(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד דירקטור בתאגיד, ולענין זה –

(1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“ביטוח תלוי תשואה” – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרה “ביטוח תלוי תשואה”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“גוף מוסדי” – מבטח וחברה מנהלת;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “גוף מוסדי”

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“גוף מפוקח” – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת הגדרת “גוף מפוקח”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“החזקה” או “רכישה” – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

“החזקה” או “רכישה” – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“המפקח” – (נמחקה);

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

“המפקח” – המפקח על הביטוח שנתמנה לפי סעיף כמשמעותו בסעיף 2;

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

מחיקת הגדרת “המפקח”

הנוסח הקודם:

“המפקח” – המפקח על הביטוח כמשמעותו בסעיף 2;

“הועדה” – הועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 4;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“הממונה” – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2(א);

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת הגדרת “הממונה”

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“המועצה” – (נמחקה);

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

מחיקת הגדרת “המועצה”

הנוסח הקודם:

“המועצה” – המועצה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 6;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“התחייבות תלוית תשואה” – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “התחייבות תלוית תשואה”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 29) תשע”ו-2015 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“חברה מנהלת”, “קופת ביטוח”, “קופת גמל”, “קופת גמל לקצבה”, “קופת גמל לחיסכון”, “קופת גמל מרכזית לדמי מחלה”, “קופת גמל מרכזית לפיצויים” ו”קרן חדשה מקיפה” – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “חברה מנהלת”, “קופת ביטוח”, “קופת גמל”, “קופת גמל לקצבה”, “קופת גמל מרכזית” ו”קרן ותיקה”

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 165 (ה”ח 291)

“חברה מנהלת”, “קופת ביטוח”, “קופת גמל”, “קופת גמל לקצבה”, “קופת גמל משלמת לקצבה”, “קופת גמל מרכזית” “קופת גמל מרכזית לדמי מחלה”, “קופת גמל מרכזית לפיצויים” ו”קרן ותיקה” – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

מיום 5.11.2015

תיקון מס’ 29

ס”ח תשע”ו מס’ 2507 מיום 5.11.2015 עמ’ 26 (ה”ח 939)

“חברה מנהלת”, “קופת ביטוח”, “קופת גמל”, “קופת גמל לקצבה”, “קופת גמל משלמת לקצבה” “קופת גמל לחיסכון”, “קופת גמל מרכזית לדמי מחלה”, “קופת גמל מרכזית לפיצויים”, “קרן חדשה מקיפה” ו”קרן ותיקה” – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

“חברה מנהלת”, “קופת ביטוח”, “קופת גמל”, “קופת גמל לקצבה”, “קופת גמל לחיסכון”, “קופת גמל מרכזית לדמי מחלה”, “קופת גמל מרכזית לפיצויים”, “קרן חדשה מקיפה” ו”קרן ותיקה” ו”קרן חדשה מקיפה” – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

 

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“חוק גיל פרישה” – חוק גיל פרישה, התשס”ד-2004;

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

הוספת הגדרת “חוק גיל פרישה”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“חוק החברות” – חוק החברות, התשנ”ט-1999;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “חוק החברות”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 25) תשע”א-2011

“חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני” – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה-2005;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני”

 

מיום 10.3.2011

תיקון מס’ 25

ס”ח תשע”א מס’ 2280 מיום 10.3.2011 עמ’ 380 (ה”ח 541)

“חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני” – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה-2005;

 

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“חוק הפיקוח על קופות גמל” – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “חוק הפיקוח על קופות גמל”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“חוק העונשין” – חוק העונשין, התשל”ז-1977;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “חוק העונשין”

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

“חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות” – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע”ד-2013;

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 109 (ה”ח 706)

הוספת הגדרת “חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות”

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“חוקי הפיקוח” – חוק זה, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני וחוק הפיקוח על קופות גמל;

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת הגדרת “חוקי הפיקוח”

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

“חוק ניירות ערך” – חוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968;

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת הגדרת “חוק ניירות ערך”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“יחד עם אחרים” – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “יחד עם אחרים”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“יועץ השקעות” – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “יועץ השקעות”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 25) תשע”א-2011

“יועץ פנסיוני”, “ייעוץ פנסיוני”, “מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” ו”שיווק פנסיוני” – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “יועץ פנסיוני”, “ייעוץ פנסיוני” ו”שיווק פנסיוני”

 

מיום 10.3.2011

תיקון מס’ 25

ס”ח תשע”א מס’ 2280 מיום 10.3.2011 עמ’ 380 (ה”ח 541)

“יועץ פנסיוני”, “ייעוץ פנסיוני”, “מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” ו”שיווק פנסיוני” – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

 

“מבטח” – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1) או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי סעיף 15(א)(2);

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

“מבטח בלא שולט” – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 32(ב);

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 110 (ה”ח 706)

הוספת הגדרת “מבטח בלא שולט”

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

הוספת הגדרת “המדד”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“נושא משרה” – כהגדרתו בחוק החברות וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן בסעיף 41ה;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 860 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “נושא משרה”

“סוכן ביטוח” או “סוכן” – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי סעיף 25 או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי סעיף 26;

“עיסוק בביטוח” – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, “התקשרות” – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;

“קרוב” – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“קרן ותיקה” – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי תקנות קופות גמל לפני יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995);

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

הוספת הגדרת “קרן ותיקה”

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“קרן ותיקה שבהסדר” – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד;

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

הוספת הגדרת “קרן ותיקה שבהסדר”

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“קרן ותיקה שאינה בהסדר” – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

הוספת הגדרת “קרן ותיקה שאינה בהסדר”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“שליטה” – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)   בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 861 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “שליטה”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“תאגיד בנקאי” – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981;

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 861 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “תאגיד בנקאי”

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“תקנות קופות גמל” – תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ”ד-1964.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 861 (ה”ח 175)

הוספת הגדרת “תקנות קופות גמל”

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

פרק ב’: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

החלפת כותרת פרק ב’

הנוסח הקודם:

פרק ב’: המפקח על הביטוח, הועדה המייעצת והמועצה המייעצת

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

סימן א’: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת סימן א’

הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1א.     מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות).

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1א

עצמאות הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ב.     הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ב

תפקידי הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ג.     (א)  תפקידי הרשות הם:

(1)   הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;

(2)   הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;

(3)   קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;

(4)   עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).

(ב)  בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

(ג)   בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ג

תקציב הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ד.     תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה –

“חוק תקציב שנתי” ו”ממונה על סעיף תקציב” – כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985;

“סעיף תקציב” – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1255 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ד

עסקאות הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ה.     לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי”א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1255 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ה

עובדי הרשות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ו.      (א)  עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.

(ב)  עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1255 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ו

דיווח לכנסת (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

1ז.      הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1255 (ה”ח 1032)

הוספת סעיף 1ז

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

סימן ב’: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1255 (ה”ח 1032)

הוספת כותרת סימן ב’

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

2. 2. (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.

 

 

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.

(תיקון מס’ 39) תשע”ט-2018

(ב)  הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 861 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

מינוי מפקח

2. שר האוצר ימנה מפקח על הביטוח מקרב עובדי המדינה.

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 165 (ה”ח 291)

(ג) הרכב הועדה לענין סעיף קטן (ב) יהיה ההרכב האמור בסעיף 4(ב), למעט המשפטן האמור בפסקה (1) של אותו סעיף והחבר האמור בפסקה (3) של אותו סעיף, והמנין החוקי בישיבותיה, בדיונים לענין סעיף קטן (ב), יהיה שלושת חברי הועדה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1255 (ה”ח 1032)

המפקח על הביטוח הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון

2. (א) הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר יהיה המפקח על הביטוח.

(א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.

(א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.

(א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

(א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.

(ב) המפקח הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.

(ג) הרכב הועדה לענין סעיף קטן (ב) יהיה ההרכב האמור בסעיף 4(ב), למעט המשפטן האמור בפסקה (1) של אותו סעיף, והמנין החוקי בישיבותיה, בדיונים לענין סעיף קטן (ב), יהיה שלושת חברי הועדה.

 

מיום 28.11.2018

תיקון מס’ 39

ס”ח תשע”ט מס’ 2759 מיום 28.11.2018 עמ’ 63 (ה”ח 1112)

(ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, וכדי למנוע כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.

סגן הממונה (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

3. 3. שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1256 (ה”ח 1032)

סגן המפקח סגן הממונה

3. שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן מפקח על הביטוח סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה למפקח לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן המפקח לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

סימן ג’: הוועדה המייעצת

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1256 (ה”ח 1032)

הוספת סימן ג’

הוועדה המייעצת (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

4. 4. (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(1)   אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(2)   אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(3)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(4)   שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל, ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(5)   אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(6)   אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.

(ג)   שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ד)  הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ה)  שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(ו)   בסעיף זה, “עובד המדינה” – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ז)   לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ח)  לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ט)  חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(י)   נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(יא) בסעיף זה –

“עניין אישי”, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;

“בעל עניין” – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

“קרוב”, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

מיום 19.1.1996

תיקון מס’ 4

ס”ח תשנ”ו מס’ 1557 מיום 19.1.1996 עמ’ 45 (ה”ח 2428)

החלפת סעיף קטן 4(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הועדה תהיה של שבעה חברים שימנה שר האוצר מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה; בועדה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; ארבעה לפחות מחברי הועדה לא יהיו אנשים שעיסוקם בעסקי ביטוח.

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 861 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

ועדה מייעצת

4. 4. (א) תוקם ועדה מייעצת שתייעץ לשר האוצר ולמפקח בכל ענין שבו עליהם להתייעץ אתה לפי חוק זה ובכל ענין אחר הנוגע לביטוח שיביאו לפניה או שיועלה על סדר יומה על פי הצעת אחד מחבריה.

(ב) הועדה תימנה תשעה חברים שימנה שר האוצר מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה; בועדה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; סוכני הביטוח יהיו מיוצגים על ידי שני נציגי הארגון המאגד בתוכו את המספר הגדול ביותר של סוכני ביטוח בישראל; חמישה לפחות מחברי הועדה יהיו אנשים שאין עיסוקם בעסקי ביטוח.  

(ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב-ראש הועדה ואחד מהם לסגן יושב-ראש; אחד מהם יהיה שלא מקרב עובדי המדינה.

(ד) שלושה חברי הועדה כשביניהם היושב-ראש או סגן היושב-ראש יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 166 (ה”ח 291)

(ב) הועדה תהיה בת חמישה ארבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(1) אחד מחברי הועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(2) חברי הועדה שימונו מקרב הציבור לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל או בייעוץ או בשיווק פנסיוני, ומספרם לא יפחת משלושה משניים ולא יעלה על ארבעה שלושה;

(3) חבר אחד מבין חברי הועדה האמורים בפסקה (2) יהיה אחד מאלה, לפני הענין:

(א) לענין דיון בועדה לגבי סוכני ביטוח – מי שהיה בעבר סוכן ביטוח;

(ב) לענין דיון בועדה שענינו מבטחים – מי שהיה בעבר נושא משרה במבטח;

(ג) לענין דיון בועדה שענינו מבטחים שניתן להם רשיון כאמור בסעיף 15(א1) – מי שהיה בעבר נושא משרה במבטח כאמור;

(4) שאר חברי הועדה האמורים בפסקה (2), למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל, ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה.

(ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או המפקח.

(ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ו) בסעיף זה, “עובד המדינה” – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

 

מיום 10.3.2011

תיקון מס’ 25

ס”ח תשע”א מס’ 2280 מיום 10.3.2011 עמ’ 380 (ה”ח 541)

(ב) הועדה תהיה בת ארבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(1) אחד מחברי הועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(2) חברי הועדה שימונו מקרב הציבור לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל או בייעוץ בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, ומספרם לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה;

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1256 (ה”ח 1032)

4. (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

(ב) הועדה תהיה בת ארבעה שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(1) אחד מחברי הועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;

(2) חברי הועדה שימונו מקרב הציבור לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, ומספרם לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה;

(2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;

(3) (נמחקה);

(4) חברי הועדה האמורים בפסקה (2), למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל, ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;

(5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;

(6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.

(ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת המפקח הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או המפקח הממונה.

(ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ו) בסעיף זה, “עובד המדינה” – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

(ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(יא) בסעיף זה –

“עניין אישי”, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;

“בעל עניין” – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

“קרוב”, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

5. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 862 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

ועדות משנה

5. הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה קבועות או לענין מסויים; סיכומיה של ועדת משנה יהיו בבחינת המלצות לועדה והיא תהיה רשאית לאמצן, לשנותן או לדחותן.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

6. (בוטל).

מיום 19.1.1996

תיקון מס’ 4

ס”ח תשנ”ו מס’ 1557 מיום 19.1.1996 עמ’ 45 (ה”ח 2428)

החלפת סעיף קטן 6(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) המועצה תהיה של חמישה עשר חברים שימנה שר האוצר ובהם שלושה מבין חברי הועדה; במועצה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; מרבית חברי המועצה יהיו שלא מקרב עובדי המדינה, ולפחות שניים מהם ייצגו מבוטחים.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1257 (ה”ח 1032)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

מועצה מייעצת

6. (א) תוקם מועצה מייעצת שתייעץ לשר האוצר ולמפקח בכל ענין הנוגע לביטוח שתביא לפניה הועדה או שיועלה על סדר יומה על פי הצעת אחד מחבריה.

(ב) המועצה תימנה חמישה עשר חברים שימנה שר האוצר; במועצה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; שלושה מהם יהיו חברי הועדה המייעצת כאמור בסעיף 4; סוכני הביטוח יהיו מיוצגים על ידי שלושה נציגי הארגון המאגד בתוכו את המספר הגדול ביותר של סוכני ביטוח בישראל; שמונה לפחות מחברי המועצה יהיו אנשים שאין עיסוקם בעסקי ביטוח; שמונה לפחות מחברי המועצה לא יהיו עובדי מדינה.

(ג) המועצה תבחר אחד מחבריה להיות יושב-ראש ואחד מחבריה להיות סגן יושב-ראש; אחד מהם יהיה שלא מקרב עובדי המדינה.

(ד) ששה חברי המועצה כשביניהם היושב-ראש או סגן היושב-ראש יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ה) חברי הועדה שאינם חברי המועצה רשאים להשתתף בישיבות המועצה ללא זכות הצבעה.

(ו) המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות או לענין מסויים.

פרסום ברשומות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

7. 7. (א) (בוטל).

 

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב-ראש או סגן יושב-ראש תפורסם ברשומות.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 862 (ה”ח 175)

(א) הודעה על מינוי המפקח או סגן המפקח ועל הענקת סמכות לפי סעיף 3 תפורסם ברשומות.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1257 (ה”ח 1032)

7. (א) הודעה על מינוי סגן המפקח ועל הענקת סמכות לפי סעיף 3 תפורסם ברשומות.

(ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, חבר המועצה, יושב-ראש או סגן יושב-ראש תפורסם ברשומות.

תקופת כהונה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

8. (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.

(ב)  חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 862 (ה”ח 175)

(א) תקופת כהונתו של חבר הועדה או המועצה תהא שלוש שנים מיום מינויו, אלא ששניים מתוך הממונים לראשונה כחברי הועדה ושלושה ששלושה מתוך הממונים לראשונה כחברי המועצה יתמנו לשנתיים.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1257 (ה”ח 1032)

8. (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה או המועצה תהא שלוש שנים מיום מינויו, אלא ששלושה מתוך הממונים לראשונה כחברי המועצה יתמנו לשנתיים.

(ב) חבר הועדה או המועצה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

פקיעת כהונה (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

9. 9. (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

(2)   נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(3)   הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1257 (ה”ח 1032)

9. (א) חבר הועדה או המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;

(3) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה או חבר המועצה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

סדרי נוהל (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

10. 10. (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1257 (ה”ח 1032)

10. (א) הועדה והמועצה יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי דיוניהן הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

(ב) החלטותיהן של הועדה והמועצה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים ומצביעים בישיבה, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכח בישיבה מנין חוקי.

(ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.

(ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה או המועצה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

שמירת תוקף (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

11. 11. קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 862 (ה”ח 175)

11. קיום הועדה או ועדת משנה שלה, קיום המועצה או ועדה מועדותיה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהן או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1258 (ה”ח 1032)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

שמירת תוקף

11. קיום הועדה, קיום המועצה או ועדה מועדותיה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהן או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

סודיות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

12. 12. לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1258 (ה”ח 1032)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

סודיות

12. לא יגלה אדם דבר מדיוני הועדה או המועצה, או מכל חומר שנמסר להן, אלא אם הסמיך אותו לכך שר האוצר או היושב-ראש; הוראה זו לא תחול על דיון שהועדה או המועצה החליטו כי יהיה פתוח לציבור.

פרק ג’: רישוי

סימן א’: ענפי ביטוח

סיווג לענפים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

13. 13. עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1258 (ה”ח 1032)

13. עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע שר האוצר הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

סימן ב’: רישוי מבטחים

איסור עיסוק

14. (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי סעיף 15 ובהתאם לתנאי הרשיון.

(ב)  לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.

(ג)   מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

רשיון מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

15. 15. (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –

 

 

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(1)   לחברה כהגדרתה בחוק החברות – רשיון מבטח ישראלי;

(2)   לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ — רשיון מבטח חוץ.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008 (תיקון מס’ 29) תשע”ו-2015

(א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

 

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(1)   עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א)   אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(ב)   רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010

(ג)    רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010 (תיקון מס’ 29) תשע”ו-2015

(2)   לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת.

(ב)  ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.

(ג)   הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ד)  השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 862 (ה”ח 175)

15. (א) המפקח רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדה לתת –

(1) לחברה  או לאגודה שיתופית שהואגדו  בישראל לחברה כהגדרתה בחוק החברות – רשיון מבטח ישראלי;

(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ – רשיון מבטח חוץ.

(א1) המפקח לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל לקצבה שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת שאינה מבטח כאמור בפסקת משנה (א) או בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בהם;

(2) לענין חברה המבקשת לנהל קרן ותיקה – היא תנהל רק את הקרן הותיקה, ולענין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה אחרת – היא לא תנהל יותר מקופה אחת הזכאית לאיגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”; לענין זה, “איגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”” – איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג “ערד”), התשנ”ה-1995.

(ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.

(ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 166 (ה”ח 291)

(א1) המפקח לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל לקצבה שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת שאינה מבטח כאמור בפסקת משנה (א) או בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בהם בו;

(2) לענין חברה המבקשת לנהל קרן ותיקה – היא תנהל רק את הקרן הותיקה, ולענין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה אחרת – היא לא תנהל יותר מקופה אחת הזכאית לאיגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”; לענין זה, “איגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”” – איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג “ערד”), התשנ”ה-1995.

 

מיום 18.11.2010

תיקון מס’ 24

ס”ח תשע”א מס’ 2262 מיום 18.11.2010 עמ’ 53 (ה”ח 403)

(א1) המפקח לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

(ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) לענין חברה המבקשת לנהל קרן ותיקה – היא תנהל רק את הקרן הותיקה, ולענין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה אחרת – היא לא תנהל יותר מקופה אחת הזכאית לאיגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”; לענין זה, “איגרת חוב מיועדת מסוג “ערד”” – איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג “ערד”), התשנ”ה-1995.

(2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת; לעניין זה, “קרן חדשה מקיפה” – כהגדרתה בסעיף 2(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל.

 

מיום 5.11.2015

תיקון מס’ 29

ס”ח תשע”ו מס’ 2507 מיום 5.11.2015 עמ’ 26 (ה”ח 939)

(א1) המפקח לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

(ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר המפקח, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת; לעניין זה, “קרן חדשה מקיפה” – כהגדרתה בסעיף 2(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –

(1) לחברה כהגדרתה בחוק החברות – רשיון מבטח ישראלי;

(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ — רשיון מבטח חוץ.

(א1) המפקח הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר המפקח הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

(ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר המפקח הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת.

בקשה לרשיון (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

16. 16. (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:

(1)   ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;

(2)   פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטות המוצעים;

(3)   פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;

(4)   דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;

(5)   פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;

(6)   העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(7)   רשימת נושאי המשרה;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(8)   רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;

(9)   פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.

(ב)  בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.

(ג)   הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

(7) רשימת הדירקטורים ומנהלי העסקים נושאי המשרה;

(8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות הדירקטורים, מנהלי העסקים נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך המפקח הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:

(ג) המפקח הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

17. 17. (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:

 

(1)   תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(2)   התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;

(3)   האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;

(4)   האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;

(5)   תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(6)   תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;

(7)   המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(8)   טעמים שבטובת הציבור.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 15, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

17. 17. (א) המפקח והועדה יביאו יביא בחשבון עניינים אלה בעת שידונו בבקשה בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:

(1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;

(2) התאמתם של  הדירקטורים ומנהלי העסקים של התאגיד נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;

(3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;

(4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;

(5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;

(6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;

(7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(8) טעמים שבטובת הציבור.

(ב) לא יסרב המפקח לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 15, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

17. (א) המפקח הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:

(1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;

(2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;

(3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;

(4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;

(5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;

(6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;

(7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(8) טעמים שבטובת הציבור.

(ב) לא יסרב המפקח הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 15, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

תנאים ברשיון שינויים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

18. ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

18. ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, הכל בהתייעצות עם הועדה; שינוי תנאים והגבלות שלא לפי בקשת המבטח ייעשה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה .

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

סימן ג’: (בוטל)

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

ביטול סימן ג’

הנוסח הקודם:

סימן ג’: פקדון

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

19. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 19

הנוסח הקודם:

חובת פקדון

19. (א) לא יינתן רשיון מבטח אלא אם הופקד פקדון בסכום שקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לכל ענף ביטוח; צו כאמור יכול שיהיה לכלל המבטחים או לסוגי מבטחים.

(ב) ניתן צו כאמור המגדיל את סכום הפקדון, ישלים המבטח את סכום הפקדון לסכום המוגדל תוך תקופה שתיקבע בצו ושלא תפחת משנה.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

20. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 20

הנוסח הקודם:

הפקדון ופירותיו

20. (א) הפקדון יופקד אצל החשב הכללי ויהיה באיגרות חוב הרשומות למסחר בבורסה, לפי ערכן בבורסה ביום ההפקדה; לענין זה, “בורסה”- בורסה שקיבלה רשיון לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968.

(ב) עלה ערכן של איגרות החוב לאחר ההפקדה- לא יוחזר כל חלק מהן למבטח, אולם אם הוגדל סכום הפקדון בצו כאמור בסעיף 19 יובא בחשבון ערכן בתום התקופה שנקבעה בצו כאמור.

(ג)   ירד ערכן של איגרות החוב לאחר ההפקדה – רשאי המפקחלדרוש מן המבטח המפקיד שישלים את סכום הפקדון לסכום הקבוע באותה עת בצו לפי סעיף 19.

(ד)   הגיע מועד פדיונן של איגרות חוב שהופקדו, ירכוש המבטח מיד איגרות חוב שיופקדו בפקדון, במלוא כספי הפדיון, למעט הריבית.

(ה)   המפקח רשאי להתיר למבטח החלפת איגרות החוב שבפקדון באיגרות חוב אחרות, ובלבד שביום ההחלפה ערכן של איגרות החוב המחליפות לא יפחת מערכן של איגרות החוב המוחלפות. 

(ו)    המפקח רשאי להתיר למבטח, על פי בקשתו, להפקיד בפקדון מטבע חוץ או נייר ערך מסויים שאינו איגרת חוב הרשומה למסחר בבורסה.  

(ז)    המבטח יהיה זכאי לריבית ולדיבידנד המשתלמים על איגרות החוב או ניירות הערך האחרים שבפקדון זולת אם נתמנה מפרק למבטח.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

21. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 863 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

השימוש בפקדון

21. (א) הפקדון אינו ניתן להעברה, לשעבוד או למישכון ואין להטיל עליו עיקול.

(ב) הפקדון יוחזר למבטח אם הוכח להנחת דעתו של המפקח כי המבטח לא החל בניהול עסקי ביטוח בענף הביטוח שבשלו הופקד הפקדון, או חדל לעסוק בענף הביטוח שבשלו הופקד הפקדון, כי אין לו עוד התחייבות באותו ענף, וכי רשיונו לעסוק באותו ענף בוטל.

(ג)   נתמנה מפרק למבטח רשאי בית המשפט לצוות על העמדת הפקדון לרשות המפרק ולתת הוראות בדבר השימוש בפקדון בידי המפרק, ובלבד שכספי הפקדון ישמשו תחילה לתשלום על פי התחייבות למבוטחים שנתן המבטח, ולגבי מבטח חוץ- לתשלום כאמור למבוטחים בישראל.

סימן ד’: ביטול רשיון מבטח

ביטול רשיון מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

22. (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:

(1)   המבטח ביקש ביטול רשיונו;

(2)   המבטח החליט על פירוקו מרצון;

(3)   ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(4)   המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(5)   המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6)   חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

(7)   טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

(ג)   הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 864 (ה”ח 175)

22. (א) המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:

(1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;

(2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;

(3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;

(3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;

(4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

(5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת המפקח המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

(7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.

(ב) לא יבטל המפקח רשיון מבטח אלא אם ניתנה למבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

(ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:

(1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;

(2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;

(3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;

(3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;

(4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

(5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת המפקח הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

(7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.

(ב) לא יבטל המפקח הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

23. 23. (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.

(ב)  הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) המפקח הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

סימן ה’: רישוי סוכני ביטוח

תיווך בביטוח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

24. 24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1)   יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(2)   הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(ב)  (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 864 (ה”ח 175)

24. 24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם יש בידו רשיון לפי סימן זה ובהתאם לתנאי הרשיון אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(2) הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני בהתאם להוראות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

(ב) על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני, כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי חוק זה והוראות לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981 (בסעיף קטן זה – חוק חוזה הביטוח), החלות על סוכן ביטוח ועל עיסוק בתיווך לענין ביטוח, אלא אם כן נקבע אחרת בכל דין, ואולם –

(1) לא יחולו על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני הוראות סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח;

(2) לא יחולו על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני הוראות לפי חוק זה הנוגעות לחובותיו של מבטח בשל משא ומתן של סוכן הביטוח לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת חוזה הביטוח;

(3) יועץ פנסיוני לא יהיה זכאי לדמי עמילות, כהגדרתם בסעיף 41(ה), אלא מאת לקוח או מאת מבטח שניתן לו רשיון בהתאם להוראות סעיף 15(א1);

בסעיף קטן זה –

“הסכם ייעוץ פנסיוני” – כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

“לקוח” – כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

 

מיום 1.1.2008

תיקון מס’ 18

ס”ח תשס”ח מס’ 2125 מיום 1.1.2008 עמ’ 121 (ה”ח 335)

מחיקת פסקה 24(ב)(3)

הנוסח הקודם:

(3) יועץ פנסיוני לא יהיה זכאי לדמי עמילות, כהגדרתם בסעיף 41(ה), אלא מאת לקוח או מאת מבטח שניתן לו רשיון בהתאם להוראות סעיף 15(א1);

בסעיף קטן זה –

“הסכם ייעוץ פנסיוני” – כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

“לקוח” – כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 166 (ה”ח 291)

24. 24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(2) הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני בהתאם להוראות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.

(ב) על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני, כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי חוק זה והוראות לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981 (בסעיף קטן זה – חוק חוזה הביטוח), החלות על סוכן ביטוח ועל עיסוק בתיווך לענין ביטוח, אלא אם כן נקבע אחרת בכל דין, ואולם –

(1) לא יחולו על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני הוראות סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח;

(2) לא יחולו על עיסוק בתיווך בידי יועץ פנסיוני הוראות לפי חוק זה הנוגעות לחובותיו של מבטח בשל משא ומתן של סוכן הביטוח לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת חוזה הביטוח;

(3) (נמחק).

סוכן יחיד (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

25. 25. (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.

(ב)  יחיד כשיר לקבל רשיון סוכך אם נתקיימו בו אלה:

(1)   הוא תושב ישראל;

(תיקון מס’ 9) תשס”ב-2002

(2)   הוא בגיר;

(3)   עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(4)   הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג)   הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –

(1)   אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;

(2)   אם הוא הוכרז פסול דין;

(3)   אם הוא יועץ השקעות;

(4)   אם הוא יועץ פנסיוני.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;

(2)   הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ד)  שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

מיום 15.1.2002

תיקון מס’ 9

ס”ח תשס”ב מס’ 1823 מיום 15.1.2002 עמ’ 97 (ה”ח 2982)

החלפת פסקה 25(ב)(2)

הנוסח הקודם:

(2) מלאו לו 20 שנים;

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 865 (ה”ח 175)

25. (א) המפקח רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן — רשיון סוכן) ליחיד.

(ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכך אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בגיר;

(3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת המפקח מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.

(ג) המפקח לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –

(1) אם בחמש השנים שקדמו למתן הרשיון הורשע או נשא עונש מאסר על עבירה שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון;

(2) אם תלויים ועומדים נגדו הליכים בשל עבירה כאמור;

(3) אם קיימות עובדות אחרות והמפקח, לאחר התייעצות עם הועדה, סבור שבגללן אין המבקש ראוי לשמש סוכן ביטוח;

(1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;

(2) אם הוא הוכרז פסול דין;

(3) אם הוא יועץ השקעות;

(4) אם הוא יועץ פנסיוני.

(ג1) המפקח רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;

(2) המפקח סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.

(ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכך אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בגיר;

(3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת המפקח הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.

(ג) המפקח הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –

(1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;

(2) אם הוא הוכרז פסול דין;

(3) אם הוא יועץ השקעות;

(4) אם הוא יועץ פנסיוני.

(ג1) המפקח הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;

(2) המפקח הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

סוכן תאגיד (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

26. 26. (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.

(ב)  בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:

(1)   הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;

(2)   שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;

(3)   העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;

(4)   מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג)   הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ד)  בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ה)  החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף 28א, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 865 (ה”ח 175)

הוספת סעיפים קטנים 26(ג), 26(ד) ו-26(ה)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

26. (א) המפקח הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.

(ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:

(1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;

(2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;

(3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;

(4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.

(ג) המפקח הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.

(ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול המפקח הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.

(ה) החלטת המפקח הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף 28א, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

סוכן מתמחה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

27. 27. (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות סעיף 25(ג) ו-(ג1) יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.

(ב)  מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.

(ג)   הוראות סעיפים 28, 29, 55 עד 59, 85(ג) ו-99 יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 865 (ה”ח 175)

(א) המפקח רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות סעיף 25(ג)(1) ו-(2)(ג) ו-(ג1) יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות סעיף 25(ג) ו-(ג1) יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.

הרשיון לפי ענפים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

28. (א) (1)   רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.

(2)   ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.

(3)   בסעיף זה –

“ענף ביטוח פנסיוני” – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, “סוג מוצר פנסיוני” – כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, בשינוי זה: פסקה ( 8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים “והכלולה בקופת גמל”, נאמר בה “וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות”;

“ענף ביטוח ימי” – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;

“ענף ביטוח כללי” – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:

(1)   ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;

(2)   ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.

(ב)  לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיוך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 865 (ה”ח 175)

החלפת סעיף קטן 28(א)

הנוסח הקודם:

(א) ברשיון סוכן יפורטו ענפי הביטוח שבתיווך בהם הורשה הסוכן לעסוק.

סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

28א.  הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 28(א), ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:

(1)  יועץ פנסיוני;

(2)  יועץ השקעות;

(3)  ארגון עובדים או ארגון מעבידים;

(4)  תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981;

(5)  מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);

(6)  מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;

(7)  מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);

(8)  מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);

(9)  מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;

(10) מועדון צרכנים; לענין זה, “מועדון צרכנים” – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 866 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 28א

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

28א. המפקח הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 28(א), ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:

ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

29. 29. (א) הממונה רשאי לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו בכל אחת מאלה:

 

(1)   בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(2)   אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(3)   בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(4)   בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(5)   בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(6)   הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(7)   הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו-(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג)   היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד)  בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.

(ה)  הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 867 (ה”ח 175)

ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו

29. (א) המפקח רשאי לאחר התייעצות בועדה, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:

(1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

(2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;

(3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;

(4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;

(5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בכך שלא החזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד או לא העבירם למבטח עד ה-15 בחודש שלאחר החודש שבו גבה אותם בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;

(6) אם בעל הרשיון הוא תאגיד- חדל להתקיים התנאי האמור בסעיף 26(ב)(3);

(6) הוא הורשע בעבירה שלדעת המפקח מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

(7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון .

(7) המפקח סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו-(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה,  בדרך שהורתה.

(ג) היה המפקח סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 15 ימים 30  ימים; המפקח רשאי, באישור הועדה ולאחר  לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.

(ה) המפקח רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

29. (א) המפקח הממונה רשאי לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:

(1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

(2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;

(3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;

(4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;

(5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;

(6) הוא הורשע בעבירה שלדעת המפקח הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

(7) המפקח הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו-(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה,  בדרך שהורתה.

(ג) היה המפקח הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30  ימים; המפקח הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.

(ה) המפקח הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

הסכם בין סוכן למבטח (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

30. 30. לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(1)   להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(2)   להעביר למבטח עד ליום ה-15 בכל חודש, או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 867 (ה”ח 175)

30. לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה;

(1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה המפקח;

(2) להעביר למבטח עד ליום ה-15 בכל חודש, או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה המפקח לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

30. לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה;

(1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה המפקח הממונה;

(2) להעביר למבטח עד ליום ה-15 בכל חודש, או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה המפקח הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

תיווך עם תושב חוץ

31. (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.

(ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות סעיף 96.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

סימן ו’: שליטה ואמצעי שליטה

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 867 (ה”ח 175)

סימן ו’: אמצעי שליטה שליטה ואמצעי שליטה

הגדרות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

31א.  בסימן זה –

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 868 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 31א

“איגרת חוב מיועדת” – כל אחת מאלה:

(1)   איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ”ג-1962;

(2)   איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;

“ביטוח חיים” – כהגדרתו בסעיף 54(ה);

(תיקון מס’ 22) תשע”ד-2013

“החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך” – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו, לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 110 (ה”ח 706)

“החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך” – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו, לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;

“מבטח” – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:

(1)   הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;

(2)   יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;

“נכסי החיסכון לטווח ארוך” – הנכסים כמפורט להלן:

(תיקון מס’ 19) תשס”ח-2008

(1)   נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;

(2)   הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;

(3)   הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 166 (ה”ח 291)

“נכסי החיסכון לטווח ארוך” – הנכסים כמפורט להלן:

(1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;

ת”ט תשס”ו-2005

“סוכן תאגיד” – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי סעיף 24(א)(2).

מיום 22.11.2005

ת”ט תשס”ו-2005

ס”ח תשס”ו מס’ 2035 מיום 22.11.2005 עמ’ 19

“סוכן תאגיד” – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי סעיף 24(2) 24(א)(2).

שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

32. 32. (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

 

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1), לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.

(ג)   היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:

(1)   שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;

(2)   שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;

(3)   הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ד)  הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו –

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(1)   על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2)   על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ה)  (בוטל).

(ו)   הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(ז)   הוראות סעיף זה, למעט סעיפים קטנים (ב2) ו-(ג1), יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 868 (ה”ח 175)

החזקת אמצעי שליטה שליטה  והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד

32. (א) לא יחזיק אדם- בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע- יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד מבטח, אלא על פי היתר שנתן המפקח.

(א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן המפקח.

(ב) לא ישלוט אדם- בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע- בתאגיד מבטח, אלא על פי היתר שנתן המפקח; לענין זה, “שליטה”- היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד.

(ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן המפקח.

(ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט או להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.

(ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.

(ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:

(1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;

(2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;

(3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.

(ד) הוראות סעיף זה סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו –

(1) על מי שרכש שמחזיק אמצעי שליטה בהעברה מכוח העברה על פי דין;

(2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(ה) לענין סעיף זה, “מבטח”- לרבות תאגיד שמתקיימות בו שתיים מאלה:

(1)     הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;

(2)     יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הםאמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

 

מיום 11.12.2013

סעיף קטן 32(ב3) מיום 11.9.2014

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 110 (ה”ח 706)

(א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן המפקח; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן המפקח.

(ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט או להחזיק לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.

(ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.

(ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1), לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע המפקח.

(ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:

(1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;

(2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;

(3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו –

(1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(ה) (בוטל).

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(ז) הוראות סעיף זה, למעט סעיפים קטנים (ב2) ו-(ג1), יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1258 (ה”ח 1032)

(א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן המפקח הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

(א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן המפקח הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן המפקח הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

(ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.

(ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.

(ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1), לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע המפקח הממונה.

איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

32א.  (א)  בסעיף זה –

“גוף פיננסי” ו”תאגיד ריאלי” – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

(2)   מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

“רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים” – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים” – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“שולט”, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;

“תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2)   מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה “מחזור מכירות קובע” שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה;

(3)   מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה “אשראי קובע” שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה.

(ב)  תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיר יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.

(ג)   המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד)  שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 34(ד) ו-(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.

(ה)  בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –

(1)   לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוח כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, “שווי כלל הנכסים” – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2)   לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוח כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, “אשראי”, “אשראי קובע” ו”מחזור מכירות קובע” – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ו)   הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 110 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 32א

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

32א. (א) בסעיף זה –

“גוף פיננסי” ו”תאגיד ריאלי” – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

“רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים” – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים” – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“שולט”, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;

“תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה “מחזור מכירות קובע” שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח לממונה;

(3) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה “אשראי קובע” שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח לממונה.

(ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיר יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.

(ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי המפקח הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 34(ד) ו-(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן המפקח הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.

(ה) בלי לגרוע מסמכויות המפקח הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –

(1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוח כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, “שווי כלל הנכסים” – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוח כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש המפקח הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, “אשראי”, “אשראי קובע” ו”מחזור מכירות קובע” – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

העברת אמצעי שליטה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

33. מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 32 ואין בידו ההיתר.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 869 (ה”ח 175)

33. מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 32 ואין בידו ההיתר.

ביטול היתר או שינויו (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

33א.  (א)  הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 32, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2)   בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 32(ג1);

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות סעיף 32א(ב);

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות סעיף 32א(ג);

(3)   בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

(4)   לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(5)   יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב)  הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ-30 ימים.

(ג)   (1)   הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.

(2)   הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 869 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 33א

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 112 (ה”ח 706)

הוספת פסקאות 33א(א)(2א), 33א(א)(2ב)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

33א. (א) המפקח הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 32, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 32(ג1);

(2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות סעיף 32א(ב);

(2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות סעיף 32א(ג);

(3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

(4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב) המפקח הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע המפקח הממונה ואשר לא תפחת מ-30 ימים.

(ג) (1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת המפקח הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי המפקח הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהמפקח שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

34. 34. (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 32, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –

(1)   על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 32;

(2)   שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32;

(3)   שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

(4)   על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)  החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 32, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות סעיף 32.

(ג)   הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)  לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה)  מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 32.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 870 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 34

הנוסח הקודם:

מכירת אמצעי שליטה

34. (א) רכש אדם אמצעי שליטה בתאגיד מבטח בניגוד להוראות סעיף 32 או בהעברה על פי דין, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח, למנות כונב נכסים למכירת אמצעי השליטה, כולם או חלקם.

(ב) לכונס נכסים שמונה לפי סעיף זה תהיה, בכפוף להוראות בית המשפט, הזכות הבלעדית להפעיל את אמצעי השליטה שלגביהם מונה ואת הזכויות הנובעות מהם, עד אשר ימכרם.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הוראות המפקח הממונה למי שפעל בלא היתר

34. (א) סבר המפקח הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 32, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –

(1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 32;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 32, רשאי המפקח הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות סעיף 32.

(ג) הורה המפקח הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת המפקח הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 32.

דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

34א.  (א)  המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב-1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:

(1)   לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)   מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(א1) (1)   המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:

(א)   השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב)   מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;

(ג)    לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח;

(2)   הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(ב)  הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.

(ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

(ד)  בסעיף זה, “מבטח” – כהגדרתו בסעיף 1.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 871 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 34א

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 112 (ה”ח 706)

(א1) (1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח, לרבות פרטים אלה:

(א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;

(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח;

(2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(א2) המפקח רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.

(ב) המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיקבע.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב-1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח הממונה, לרבות פרטים אלה:

(1) לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

(א1) (1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח הממונה, לרבות פרטים אלה:

(א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;

(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח;

(2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(א2) המפקח הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.

(ב) המפקח הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) יימסרו למפקח לממונה בלבד, במועדים שיקבע.

פרק ד’: הפיקוח על עסקי ביטוח

סימן א’: הגבלות על ניהול עסקים

הון עצמי (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

35. 35. (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.

(ב)  הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.

(ג)   הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה – דרישה להשגה).

(ד)  הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1258 (ה”ח 1032)

החלפת סעיף 35

הנוסח הקודם:

הון מינימלי

35. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון מניות מונפק ונפרע מינימלי ועודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות.

הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

36. 36. (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

(1)   סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;

(2)   דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;

(3)   המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;

(4)   חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;

(5)   עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;

(6)   השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;

(7)   השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;

(8)   הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  (בוטל).

(ג)   הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(ד)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, “תאגיד ריאלי משמעותי” ו”גוף פיננסי” – כהגדרתם בסעיף 32א.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 871 (ה”ח 175)

ביטול סעיף קטן 36(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 113 (ה”ח 706)

הוספת סעיף קטן 36(ד)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1258 (ה”ח 1032)

(א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

(ג) המפקח הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

36א.  הוראות סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים האמורים על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 871 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 36א

הוראות בדבר דמי ביטוח

37. (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

(1)   שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ותשלום דמי ביטוח בשיעורים;

(2)   חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.

(ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

38. 38. (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, תשמ”א-1981.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1258 (ה”ח 1032)

38. (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(ב) תקנות הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, תשמ”א-1981.

צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון מס’ 3) תשנ”ה-1995 (תיקון מס’ 22) תש”ע-2010 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

39. 39. (א) הממונה, לאחר התייעצת עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(ב)  הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.

מיום 24.3.1995

תיקון מס’ 3

ס”ח תשנ”ה מס’ 1512 מיום 24.3.1995 עמ’ 158 (ה”ח 2336)

(א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הבלטת תנאים מסויימים וכן את הגודל המזערי ואופן הכתיבה של האותיות בפוליסת ביטוח, כולן או חלקן.

 

מיום 3.12.2010

תיקון מס’ 22

ס”ח תש”ע מס’ 2241 מיום 3.6.2010 עמ’ 515 (ה”ח 310)

(א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הבלטת תנאים מסויימים וכן את הגודל המזערי ואופן הכתיבה של האותיות בפוליסת ביטוח, כולן או חלקן הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

39. (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הממונה, לאחר התייעצת עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(ב) המפקח הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.

הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

40. (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).

(ב)  נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבקש את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.

(ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –

(1)   כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;

(2)   כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;

(3)   כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;

(4)   כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.

(ד)  הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראות הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.

(ה)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה באפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה;

(2)   הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח;

(3)   בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה;

(4)   הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.

(ו)   הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –

(1)   הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור בסעיף 37;

(2)   הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.

(ז)   הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.

(ח)  ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.

(ט)  בסעיף זה –

“יום עבודה” – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;

“כתב שירות” – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;

“תכנית ביטוח” – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:

(1)   הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;

(2)   ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

מיום 1.1.2015

תיקון מס’ 28

ס”ח תשע”ה מס’ 2481 מיום 16.12.2014 עמ’ 60 (ה”ח 704)

החלפת סעיף 40

הנוסח הקודם:

שינוי תנאי ביטוח

40. (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח שפרטיה לא הוגשו למפקח לפי סעיף 16 או לשנות את תנאי הביטוח או את דמי הביטוח והתשלומים האחרים שפרטים עליהם הוגשו למפקח כאמור, יגיש למפקח הודעה על כך 10 ימים לפני שיחול השינוי.

(ב) בענפי ביטוח שקבע שר האוצר בצו לענין זה לא ינהיג מבטח תכנית או שינוי כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם התיר זאת המפקח.

(ג) שר האוצר רשאי לקבוע בצו כאמור בסעיף קטן (ב) סוגי עסקים או שינויים שעליהם לא תחול חובת קבלת היתר, וכן סוגי עסקים או שינויים שבהם יהיה המבטח רשאי להנהיג תכנית או שינוי כאמור בסעיף קטן (א) אם המפקח לא הודיע על התנגדותו תוך 30 ימים מיום שקיבל הודעה עליהם.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה המפקח הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור למפקח לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה המפקח הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה למפקח לממונה).

(ב) נמסרה הודעה למפקח לממונה ולא הודיע המפקח הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע המפקח הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבקש את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המפקח הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –

(1) כי הודעה למפקח לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;

(2) כי הודעה למפקח לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה המפקח הממונה;

(3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור למפקח לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;

(4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת המפקח הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה המפקח הממונה.

(ד) המפקח הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה המפקח הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראות המפקח הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה המפקח הממונה.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), המפקח הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה באפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה;

(2) המפקח הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח;

(3) בטרם יורה המפקח הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, המפקח הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני המפקח הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה;

(4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.

(ו) המפקח הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –

(1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור בסעיף 37;

(2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.

(ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת המפקח הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.

(ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה המפקח הממונה, לעניין כתב שירות.

קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות

41. (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור בסעיף 30.

(ב)  מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.

(ג)   האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.

(תיקון מס’ 18) תשס”ח-2008

(ג1) הוראת סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול בהגדרה “סוג מוצר פנסיוני” שבחוץ הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כאילו היה סוכן ביטוח.

(ד)  שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.

(ה)  לענין סעיף זה, “דמי עמילות” – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.

ת”ט תשמ”א-1981

(ו)   (נמחק).

מיום 28.5.1981

ת”ט תשמ”א-1981

ס”ח תשמ”א מס’ 1028 מיום 28.5.1981 עמ’ 298

מחיקת סעיף קטן 41(ו)

הנוסח הקודם:

(ו) דמי העמילות ששולמו לסוכן יצויינו בפוליסת הביטוח.

 

מיום 1.1.2008

תיקון מס’ 18

ס”ח תשס”ח מס’ 2125 מיום 1.1.2008 עמ’ 121 (ה”ח 335)

הוספת סעיף קטן 41(ג1)

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

סימן א’1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 872 (ה”ח 175)

הוספת סימן א’1

החלת הוראות הסימן (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41א.  בסימן זה, “מבטח” – למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 872 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41א

 

דירקטוריון של מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ב.  בדירקטוריון של מבטח (בסימן זה – הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 872 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ב

מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

41ב1. (א)  לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי-קבלת היתר לפי סעיף 32(א1), ביטול מינוי כאמור בסעיף 34(א)(4), התנגדות הממונה למינוי לפי סעיף 41י(א) או הפסקת כהונה לפי סעיף 41י(ג), ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ב)  לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי סעיף 41יג, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ג)   תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, “אסיפה שנתית” – כהגדרתה בחוק החברות.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 113 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41ב1

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי-קבלת היתר לפי סעיף 32(א1), ביטול מינוי כאמור בסעיף 34(א)(4), התנגדות המפקח הממונה למינוי לפי סעיף 41י(א) או הפסקת כהונה לפי סעיף 41י(ג), ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה המפקח הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה המפקח הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי סעיף 41יג, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

תחולת הוראות מחוק החברות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ג.   (א)  על מבטח יחולו הוראות סעיפים 94(א), 97, 100, 114 עד 117, 119(א), 146 עד 153, 219(ג) ו-269 לחוק החברות, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) של סעיף 95 לאותו חוק, ואולם לענין זה יקראו את הסעיפים הקטנים האמורים בלא המילים “אלא לפי הוראות סעיף 121(ג)”.

(ב)  שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) עלמבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 872 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ג

אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

41ד.  (א)  מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

(ב)  תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:

(1)   להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור בסעיף 15(א1) – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;

(2)   להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;

(3)   למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;

(4)   כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

(ג)   מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף 15(א1) – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

(ד)  תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:

(1)   לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;

(2)   כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 872 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ד

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

41ד. (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע המפקח הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

(ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:

(1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור בסעיף 15(א1) – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;

(2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר המפקח הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;

(3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע המפקח הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;

(4) כל תפקיד אחר שיורה המפקח הממונה.

(ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף 15(א1) – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

(ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:

(1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה המפקח הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;

(2) כל תפקיד אחר שיורה המפקח הממונה.

ועדות השקעות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ה.  (א)  הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:

(1)   ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);

(2)   ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן – ועדת השקעות תלויות תשואה).

(ב)  בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.

(ג)   לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 873 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ה

כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

41ו.   (א)  הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:

(1)   הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;

 

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(2)   תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;

(3)   הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4)   דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;

(5)   המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;

(6)   תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;

(7)   נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(8)   דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 873 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ו

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1259 (ה”ח 1032)

41ו. (א) שר האוצר רשאי לקבוע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:

(1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;

(2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי שר האוצר לקבוע ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;

(3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;

(5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;

(6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;

(7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

(8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.

(ב) המפקח רשאי להורות על דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת ההשקעות, ככל שלא נקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

רואה חשבון מבקר (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ז.   (א)  מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 874 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, למפקח לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

תנאי כשירות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ח.  שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 874 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ח

מניעת ניגודי עניינים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

41ט.  (א)  לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 32א(ד); בסעיף קטן זה –

“אדם הקשור לשולט” – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;

“גוף פיננסי” ו”תאגיד ריאלי” – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

“שולט”, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;

“תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ב)  שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 874 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41ט

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 114 (ה”ח 706)

הוספת סעיף קטן 41ט(א1)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; המפקח הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 32א(ד); בסעיף קטן זה –

אישור מינוי נושא משרה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

41י.   (א)  לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.

(ב)  החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.

(ג)   מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.

(ה)  בסעיף זה, “נושא משרה” – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 875 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 41י

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

41י. (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה למפקח לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והמפקח והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.

(ב) החלטת המפקח הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.

(ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.

(ה) בסעיף זה, “נושא משרה” – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהמפקח שהממונה יקבע; המפקח הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יא. (א)  במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:

(1)   הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;

(2)   הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

(3)   נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:

(א)   הדירקטוריון;

(ב)   המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);

(ג)    שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר-המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור בסעיף 34א(א1)(1), ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר-מחזיקים לגילוי כאמור בסעיף 34א(א1)(1)(ג);

(4)   הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(5)   מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר-המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר-המחזיקים, לפי העניין;

(6)   חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) ו-(ג) לחוק החברות;

(7)   גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.

(ב)  הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 114 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יא

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר-המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת המפקח הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר-המחזיקים, לפי העניין;

מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יב. (א)  על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:

 

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(1)   לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה – הוועדה);

(2)   הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;

(3)   נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;

(4)   (א)   תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(5)   דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין סעיף 41ב1 כדירקטור שפסקה כהונתו.

(ב)  הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

(ג)   בסעיף זה, “אסיפה כללית”, “אסיפה שנתית”, “דירקטור בלתי תלוי” ו”דירקטור חיצוני” – כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 116 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יב

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

(א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:

(1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שיקבע שר האוצר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה – הוועדה);

(2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;

(3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;

(4) (א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;

(5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור המפקח הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של המפקח הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין סעיף 41ב1 כדירקטור שפסקה כהונתו.

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

סימן א’2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 116 (ה”ח 706)

הוספת כותרת סימן א’2

הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יג.  (א)  שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (בסימן זה – הוועדה).

(ב)  הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:

(1)   שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(3)   שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו-(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, “דירקטור בלתי תלוי” ו”דירקטור חיצוני” – כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.

(ג)   הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.

(ד)  הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(א) לחוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 [נוסח משולב].

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 117 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו-(2), בהתייעצות עם המפקח הממונה; לעניין זה, “דירקטור בלתי תלוי” ו”דירקטור חיצוני” – כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.

סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יד. (א)  בסעיף זה –

“גוף קשור” – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;

“זיקה” – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים כסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;

“מחזיק מהותי” – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), מי ששולט בחבר בחבר-מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;

“קשר קרוב” – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.

(ב)  לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;

(2)   מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3) לא תיחשב זיקה;

(3)   הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;

(4)   לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.

(ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.

(ד)  מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 117 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יד

תקופת כהונה (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41טו. (א)  חבר ועדה האמור בסעיף 41יג(ב)(1) ו-(2) יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

(ב)  חבר ועדה האמור בסעיף 41יג(ב)(3) יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41טו

הפסקת כהונה (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41טז. חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)  התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

(2)  שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:

(א)   נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(ב)   התקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 41יד הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41טז

סדרי עבודה (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יז.  (א)  רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי סעיף 41יג(ב)(3).

(ב)  החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 41ב1(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 41יא; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 41ב1(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 41יא; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

תוקפן של פעולות (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יח. סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יח

גמול (תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

41יט. חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת סעיף 41יט

סימן ב’: דינים וחשבונות

דוחות והודעות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

42. 42. (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:

(1)   דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;

(2)   דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;

(3)   דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.

(ב)  הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.

(ג)   הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 6

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 211 (ה”ח 2615)

(א)   מבטח ישראלי יערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דין וחשבון כספי שנתי שלו מבוקר בידי רואה חשבון ויגישו למפקח עד 30 באפריל  31 במרס שאחרי תאריך הדין וחשבון.

(א1) מבטח ישראלי יערוך דו”חות כספיים ליום האחרון של הרבעון הראשון, השני והשלישי של כל שנה (להלן- דו”חות כספיים לתקופות ביניים) כשהם מסוקרים בידי רואה חשבון, ויגישם למפקח בתוך חודשיים מתום כל רבעון; בסימן זה, “רבעון”- תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודש השלישי, השישי, התשיעי, והשנים עשר של כל שנה.

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 875 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 42

הנוסח הקודם:

דין וחשבון של מבטח ישראלי

42. (א) מבטח ישראלי יערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דין וחשבון כספי שנתי שלו מבוקר בידי רואה חשבון ויגישו למפקח עד 31 במרס שאחרי תאריך הדין וחשבון.

(א1) מבטח ישראלי יערוך דו”חות כספיים ליום האחרון של הרבעון הראשון, השני והשלישי של כל שנה (להלן- דו”חות כספיים לתקופות ביניים) כשהם מסוקרים בידי רואה חשבון, ויגישם למפקח בתוך חודשיים מתום כל רבעון; בסימן זה, “רבעון”- תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודש השלישי, השישי, התשיעי, והשנים עשר של כל שנה.

(ב) מבטח ישראלי שיש לו חברת בת יגיש למפקח, יחד עם הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א), דין וחשבון כספי שנתי של חברת הבת ערוך ליום 31 בדצמבר ודין וחשבון כספי מאוחד של המבטח עם חברות הבת שלו; לענין זה, “חברת בת”- חברה אשר המבטח מחזיק ביותר מחמישים אחוזים מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאי למנות מחצית או יותר מן הדירקטורים או את המנהל הכללי שלה.

(ג) המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח מחובת הגשת דו”ח של חברת בת שלו שעיסוקה אינו בתחום הביטוח או מחובת הגשת דו”ח מאוחד שלו ושל חברות הבת שלו, כולם או מקצתן.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

42. (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו למפקח לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:

(1) דוחות כספיים שיקבע שר האוצר כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;

(2) דוחות מיידיים והודעות שיקבע שר האוצר כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;

(3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח הממונה.

(ב) המפקח הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.

(ג) המפקח הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

42א.  (א)  לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי סעיף 42 פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות פרק ה’ לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

(ב)  בסעיף זה, “פרט מטעה” – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 875 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 42א

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

43. 43. (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 6

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 211 (ה”ח 2615)

(א) מבטח חוץ יערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דין וחשבון כספי שנתי על עסקיו בישראל, מבוקר בידי רואה חשבון, ויגישו למפקח  על יום 30 באפריל  31 במרס שאחרי תאריך הדין וחשבון.

(א1) מבטח חוץ יערוך דו”חות כספיים לתקופות ביניים כשהם מסוקרים בידי רואה חשבון, ויגישם למפקח בתוך חודשיים מתום כל רבעון.

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 43

הנוסח הקודם:

דין וחשבון של מבטח חוץ

43. 43. (א) מבטח חוץ יערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דין וחשבון כספי שנתי על עסקיו בישראל, מבוקר בידי רואה חשבון, ויגישו למפקח על יום 31 במרס שאחרי תאריך הדין וחשבון.

(א1) מבטח חוץ יערוך דו”חות כספיים לתקופות ביניים כשהם מסוקרים בידי רואה חשבון, ויגישם למפקח בתוך חודשיים מתום כל רבעון.

(ב) נוסף על דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יגיש מבטח חוץ למפקח דין וחשבון כספי על עסקיו בישראל ומחוץ לישראל, ערוך ומאושר על פי הדין הנוהג במקום ההתאגדות שלו, תוך 30 ימים מן היום שבו הוגש לרשות המתאימה במדינת החוץ או מן היום שבו פורסם, לפי המוקדם.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

44. 44. (בוטל).

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 44

הנוסח הקודם:

דין וחשבון של סוכן תאגיד

44. 44. סוכן ביטוח שהוא תאגיד יערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דין וחשבון כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, ויגישו למפקח עד יום 30 באפריל שאחרי תאריך הדין וחשבון.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

45. 45. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 45

הנוסח הקודם:

תאריך שונה

45. 45. המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, להתיר למבטח או לסוכן ביטוח לערוך את הדין וחשבון הכספי השנתי לתאריך שונה מן האמור בסעיפים 42 עד 44.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

46. 46. (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 6

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח 2615)

46. 46. שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תכנו, מידת פירוטו ועקרונות חשבונאיים לעריכתו של דין וחשבון כספי שנתי של מבטח ושל סוכן ביטוח שהוא תאגיד, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו וכן הוראות כאמור לענין דין וחשבון כספי לתקופות ביניים של מבטח, והכל לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליהם.

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 46

הנוסח הקודם:

פרטי דין וחשבון

46. 46. שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תכנו, מידת פירוטו ועקרונות חשבונאיים לעריכתו של דין וחשבון כספי שנתי של מבטח ושל סוכן ביטוח שהוא תאגיד, וכן הוראות כאמור לענין דין וחשבון כספי לתקופות ביניים של מבטח, והכל לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליהם.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

47. 47. (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 6

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח 2615)

(א) מבטח יפרסם לציבור דין וחשבון דינים וחשבונות כאמור בסעיפים 42 או 43 באופן, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.

(ב) מבטח יציג בקביעות במקום בולט במשרדו הראשי ובכל סניף שלו בישראל העתקים של הדין וחשבון האחרון שפורסם כאמור בסעיף קטן (א) הדו”חות הכספיים השנתיים של השנתיים האחרונות, וכן העתקים של הדו”חות הכספיים לתקופות ביניים של השנה האחרונה, שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 47

הנוסח הקודם:

פרסום דין וחשבון

47. 47. (א) מבטח יפרסם לציבור דינים וחשבונות כאמור בסעיפים 42 או 43 באופן, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.

(ב) מבטח יציג בקביעות במקום בולט במשרדו הראשי ובכל סניף שלו בישראל העתקים של הדו”חות הכספיים השנתיים של השנתיים האחרונות, וכן העתקים של הדו”חות הכספיים לתקופות ביניים של השנה האחרונה, שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)   המפקח רשאי לפטור מחובת פרסום הדין וחשבון לפי סעיף זה מבטח שחדל מלקבל עסקי ביטוח, ולקבוע דרכי פרסום שונות למבטח שאין בפרסום הדין וחשבון שלו ענין לציבור.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

48. 48. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 48

הנוסח הקודם:

שינויים בהנהלה

48. 48. (א) מבטח יודיע בכתב למפקח על כל שינוי של הדירקטורים או מנהלי העסקים שלו תוך 21 ימים מיום השינוי.

(ב) סוכן ביטוח שהוא תאגיד יודיע בכתב למפקח על כל שינוי של הדירקטורים או מנהלי העסקים שלו או של העוסקים בשמו בתיווך, תוך 21 ימים מיום השינוי.

מידע מבעלי מניות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

48א.  (א)  בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו

ואופן הצבעתם:

(1)   שינוי התזכיר או התקנון;

(2)   מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3)   אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות;

(4)   חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;

(5)   אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 48א

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

(ב) המפקח הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

פירוק או פשיטת רגל (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

49. 49. מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

49. מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך למפקח לממונה ללא דיחוי.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

סימן ב’1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1120 (ה”ח 541)

הוספת סימן ב’1

הגדרות (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

49א.  בסימן זה –

“חומר מחשב”, “מחשב” – כהגדרתם בחוק המחשבים;

“חוק המחשבים” – חוק המחשבים, התשנ”ה-1995;

“חפץ” – כהגדרתו בפקודת מעצר וחיפוש;

“מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

“פקודת מעצר וחיפוש” – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1120 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49א

מוסמכי פיקוח (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

49ב.  (א)  הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 49ג ו-49ד (בחוק זה – מוסמך פיקוח).

(ב)  לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)   משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 49ג ו-49ד, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 49ד(א)(3) – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

(3)   הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1120 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49ב

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

49ב. (א) המפקח הממונה יסמיך עובדי משרד האוצר הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 49ג ו-49ד (בחוק זה – מוסמך פיקוח).

(ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 49ג ו-49ד, כפי שהורה המפקח הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 49ד(א)(3) – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה המפקח הממונה.

סמכויות פיקוח (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

49ג.   לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 49ה –

(1)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

(2)  להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1120 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49ג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

49ג. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי המפקח הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 49ה –

סמכויות בירור מינהלי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

49ד.  (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית או בסעיף 104, למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו-(3) עד (11) בחלק א’ לתוספת השלישית (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 49ג –

(1)   לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2)   לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

(3)   לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

(ב)  מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ג)   זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

(ד)  לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)   נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;

(2)   דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ה)  חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.

(ו)   על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 23א, 24(א)(1) ו-(ב), 26 עד 28, 31 ו-45 והוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים לפי העניין.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1121 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49ד

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) היה למפקח לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית או בסעיף 104, למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו-(3) עד (11) בחלק א’ לתוספת השלישית (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 49ג –

(1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2) לזמן כל אדם שלדעת המפקח הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

(3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

חובת הזדהות (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

49ה.  מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 49ג או 49ד אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(2)  יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1122 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49ה

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי המפקח הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

49ו.   (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

(ב)  לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)   נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

(2)   טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג)   הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שתהקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

מיום 17.8.2011

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1122 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 49ו

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

49ו. (א) היה למפקח לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

(ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי המפקח הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

(2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג) המפקח הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שתהקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם המפקח הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

50. (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

50. (א) המפקח או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל דירקטור או מנהל עסקים שלהם נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.

(ב) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי סעיף זה אלא אם המפקח ראה צורך בכך לענין הליכים פליליים בשל עבירה על חוק זה או לענין דיון בועדה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.

סודיות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

50א.  הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 50א

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

50א. המפקח הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם המפקח הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 21) תש”ע-2010 (תיקון מס’ 31) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 39) תשע”ט-2018

50ב.  (א) על אף הוראות סעיף 50א, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל, התש”ע-2010, ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

 

 

(ב)  לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 876 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 50ב

 

מיום 1.6.2010

תיקון מס’ 21

ס”ח תש”ע מס’ 2237 מיום 24.3.2010 עמ’ 474 (ה”ח 485)

(א) על אף הוראות סעיף 50א, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) על אף הוראות סעיף 50א, רשאי המפקח הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

 

מיום 1.6.2017

תיקון מס’ 31

ס”ח תשע”ו מס’ 2570 מיום 1.8.2016 עמ’ 1130 (ה”ח 975)

(א) על אף הוראות סעיף 50א, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

 

מיום 28.11.2018

תיקון מס’ 39

ס”ח תשע”ט מס’ 2759 מיום 28.11.2018 עמ’ 63 (ה”ח 1112)

(א) על אף הוראות סעיף 50א, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016, לבנק ישראל ולמפקח לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל, התש”ע-2010, ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

50ג.   (א)  על אף הוראות סעיף 50א רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.

(ב)  הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:

(1)   הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);

(2)   הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 50א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.

(ג)   הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 50ג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

50ג. (א) על אף הוראות סעיף 50א רשאי המפקח הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.

(ב) המפקח הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:

(1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 50א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.

(ג) המפקח הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

51. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 51

הנוסח הקודם:

קנס על אי הגשת דין וחשבון

51. 51. (א) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור בסעיפים 42 עד 44 או לא מסר ידיעה או מסמך במועד שנדרש לכך כאמור בסעיף 50, יוטל עליו קנס של 200 שקלים בעד כל יום של פיגור, זולת אם הוארך המועד לפי סעיף 103.

(ב) הודעה על הטלת הקנס ישלח המפקח למי שעליו הוטל.

(ג) על גביית הקנס תחול פקודת המסים (גביה).

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

52. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 52

הנוסח הקודם:

סמכות המפקח להקטין את הקנס

52. 52. (א) המפקח רשאי להקטין את הקנס או לוותר עליו לחלוטין אם הוכח להנחת דעתו, בבקשה מנומקת שהוגשה תוך 30 ימים מקבלת ההודעה על הטלת הקנס, שהפיגור בהגשת הדו”ח לא נגרם בשל מעשה או מחדל התלויים במי שחוייב בקנס.

(ב) סירב המפקח לבקשה, יודיע את החלטתו המנומקת למבקש.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

53. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 53

הנוסח הקודם:

האחריות הפלילית שמורה

53. 53. (א) הטלת קנס לפי סעיף 51 לא תגרע מאחריותו הפלילית של החייב בהגשת הדו”ח; ויתר המפקח על הקנס לחלוטין, לא תוגש נגד החייב תביעה פלילית על אי הגשת דו”ח.

(ב) הוגשה נגד החייב בהגשת הדו”ח תביעה פלילית על אי הגשת הדו”ח, לא יחוייב בתשלום הקנס לפי סעיף 51, ואם שילם קנס כאמור- יורה המפקח על החזרתו לו.

סימן ג’: הפרדת עסקי ביטוח חיים

הפרדת חשבונות ונכסים

54. 54. (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.

(ב)  נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.

(ג)   האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ד)  הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.

(ה)  בסעיף זה, “ביטוח חיים” — ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1259 (ה”ח 1032)

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.

פרק ה’: שמירה על עניני מבוטחים

איסור תיאור מטעה

55. (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.

(ב)  לענין זה, “תיאור מטעה” — תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)   שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;

(2)   מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;

(3)   משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;

(4)   דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;

(5)   דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או  המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;

(6)   התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;

(7)   חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.

(ג)   תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

אחריות לתיאור מטעה

56. היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

התניית ביטוח

57. 57. (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע למפקח לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות

58. לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח – במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח

59. 59. (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.

(ב)  משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1259 (ה”ח 1032)

(ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; שר האוצר הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

תביעה בשם מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

59א.  הוראות סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 59א

דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון מס’ 40) תשע”ט-2018

59א1. (א)  מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:

(1)   לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:

(א)   הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;

(ב)   הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;

(ג)    הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;

(2)   לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.

(ב)  בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.

(ג)   דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ”ב-1992.

(ד)  אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

(ה)  בסעיף זה, “הלוואה לדיור” – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א-1981.

מיום 27.12.2018

תיקון מס’ 40

ס”ח תשע”ט מס’ 2767 מיום 27.12.2018 עמ’ 99 (ה”ח 786)

הוספת סעיף 59א1

דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון מס’ 41) תשע”ט-2019

59א2. (א)  נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.

(ב)  בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.

(ג)   נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:

(1)   בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;

(2)   בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.

(ד)  נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.

(ה)  אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

מיום 7.1.2019

תיקון מס’ 41

ס”ח תשע”ט מס’ 2775 מיום 7.1.2019 עמ’ 160 (ה”ח 817)

הוספת סעיף 59א2

מענה אנושי מקצועי (תיקון מס’ 37) תשע”ח-2018

59ב.  (א)  מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:

(1)   טיפול בתקלה;

(2)   בירור חשבון;

(3)   סיום התקשרות.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.

(ג)   משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.

(ד)  (1)   קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד;

(2)   הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד במשוער לתיקונה.

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס’ 37

ס”ח תשע”ח מס’ 2741 מיום 25.7.2018 עמ’ 880 (ה”ח 732)

הוספת סעיף 59ב

בירור תלונות הציבור (תיקון מס’ 13) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

60. 60. (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בעניני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה’1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, יחולו גם הוראות סימן ח’ לפרק האמור ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.

(ב)  הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס’ 13

ס”ח תשס”ה מס’ 1995 מיום 7.4.2005 עמ’ 331 (ה”ח 2951)

(א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח בעניני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה’ 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, יחולו גם הוראות סימן ח’ לפרק האמור.

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

(א) המפקח יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בעניני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה’ 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, יחולו גם הוראות סימן ח’ לפרק האמור ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

60. (א) המפקח הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בעניני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה’1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, יחולו גם הוראות סימן ח’ לפרק האמור ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.

(ב) המפקח הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

דרכי הבירור (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

61. 61. (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.

(ב)  הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

61. (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה למפקח לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.

(ב) המפקח הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

תוצאות הבירור (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

62. 62. (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.

(ב)  מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג)   העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

62. (א) מצא המפקח הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; המפקח הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.

(ב) מצא המפקח הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא המפקח הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

פרק ה’1: (בוטל)

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח 2615)

הוספת פרק ה’1

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול פרק ה’1

הנוסח הקודם:

פרק ה’1: תובענה ייצוגית

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62א.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62א

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

(א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981 (להלן – התובע), רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו לפי סעיפים 38 ו-39 36א, 38, 39 ו-42א וכן לפי פרק ה’ (להלן – תובענה ייצוגית).

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62א

הנוסח הקודם:

תובענה ייצוגית

62א. (א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981 (להלן – התובע), רשאי להגיש תובענה בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו לפי סעיפים 36א, 38, 39 ו-42א וכן לפי פרק ה’ (להלן – תובענה ייצוגית).

(ב) מקום שעילת התובענה הייצוגית, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק.

(ג) פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה, בכפוף להוראות סעיף 62ג(ב).

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ב.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ב

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

62ב. (א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:

(1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

(ב) בתובענה נגד מבטח, רשאי בית המשפט להתחשב גם בנזק הצפוי מניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית, לנתבע, לכלל מבוטחיו ולציבור, לעומת התועלת הצפויה מניהולה בדרך זו לקבוצה ולציבור.

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ב

הנוסח הקודם:

אישור בית המשפט

62ב. (א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:

(1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

(ב) בתובענה נגד מבטח, רשאי בית המשפט להתחשב גם בנזק הצפוי מניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית, לנתבע, לכלל מבוטחיו ולציבור, לעומת התועלת הצפויה מניהולה בדרך זו לקבוצה ולציבור.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ג.   (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ג

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ג

הנוסח הקודם:

הגדרת הקבוצה

62ג. (א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה על אופן פרסום החלטתו.

(ב) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות עם הקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעם מיוחד לכך.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ד.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ד

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ד

הנוסח הקודם:

הסדר או פשרה

62ד. תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ה.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ה

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ה

הנוסח הקודם:

תקנות

62ה. (א) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין הגשת תובענה ייצוגית וניהולה, והוא רשאי לקבוע דרכים לשמיעת עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל המפקח, ובהסכמת שר התעשיה והמסחר – גם את עמדתם של המועצה הישראלית לצרכנות או של ארגון צרכנים אחר האמור בסעיף 62א(א) (להלן – ארגון צרכנים).

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי הוכחת הנזק שנגרם לכל אחד מהנמנים עם הקבוצה.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ו.   (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ו

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ו

הנוסח הקודם:

הודעה

62ו. תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ז.   (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ז

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ז

הנוסח הקודם:

פטור מאגרה

62ז. הגשת תובענה ייצוגית תהיה פטורה מתשלום אגרת בית המשפט.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ח.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ח

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ח

הנוסח הקודם:

שכר טרחה של עורך דין

62ח. שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62ט.  (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 213 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62ט

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62ט

הנוסח הקודם:

שיפוי ופיצוי מיוחד

62ט. (א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא:

(1) להורות כי הפיצויים ישולמו לאלתר או תוך תקופה שבית המשפט יקבע;

(2) להורות כי הפיצויים ישולמו בתשלומים תקופתיים, בתנאים שבית המשפט יקבע;

(3) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאחר ניכוי ההוצאות ושכר טרחת עורך דין, ישולם לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בכל דרך אחרת שיורה בית המשפט.

(ב) ראה בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.

(תיקון מס’ 17) תשס”ו-2006

62י.   (בוטל).

מיום 5.8.1997

תיקון מס’ 7

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 214 (ה”ח 2622)

הוספת סעיף 62י

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס’ 17

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח 93)

ביטול סעיף 62י

הנוסח הקודם:

אי מניעת סעדים אחרים

62י. אין בהוראות פרק זה כדי למנוע מתובע לפי חוק זה סעד משפטי אחר כלפי נתבע.

פרק ו’: חיסול עסקי ביטוח

חיסול מרצון (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

63. 63. (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

(ב)  הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –

(1)   להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;

(2)   לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

63. (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך למפקח לממונה ללא דיחוי.

(ב) המפקח הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –

(1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;

(2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

64. 64. (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.

(ב)  הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.

(ג)   לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) המפקח הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.

(ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת המפקח הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

פרק ז’: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין

הודעה למבטח על פגמים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

65. 65. (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב)  הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

65. (א) היה המפקח הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

66. 66. (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.

(ב)  דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי סעיף 65.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

סמכות המפקח הממונה בקביעת חובות רעים

66. (א) היה המפקח הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.

אמצעים למניעת פגיעה (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

67. 67. היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 65, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי סעיף 65 או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –

(1)  להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;

(2)  לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

67. היה המפקח הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 65, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי סעיף 65 או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –

סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

68. 68. (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(1)   להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(2)   להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

(תיקון מס’ 2) תשנ”ד-1993

(3)   למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

(4)   למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.

(ב)  היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

מיום 18.1.1993

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ד מס’ 1434 מיום 28.9.1993 עמ’ 2 (ה”ח 2194)

(3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

(א) היה המפקח סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שדירקטורים שלו או מנהלי עסקיו נהגו שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור שר האוצר —

(1) להתלות או להגביל סמכותו של דירקטור, מנהל עסקים נושא משרה או עובד אחר של המבטח;

(2) להשעות דירקטור של המבטח או מנהל עסקים שלו לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים;

(2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

(3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

(4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

68. (א) היה המפקח הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –

(1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;

(2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

(3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

(4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.

(ב) היה המפקח הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

שמירת תקפן של פעולות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

69. פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 68 שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

69. פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 68 שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

סמכויות מנהל מורשה (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

70. 70. (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.

(ב)  בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.

(ד)  הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

70. (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת המפקח הממונה.

(ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור שר האוצר הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.

(ד) המפקח הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי המפקח הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

תכנית הסדר (תיקון מס’ 2) תשנ”ד-1993

70א.  (א)  מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדר עדיפויות.

(ב)  תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.

(ג)   תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.

ת”ט תשנ”ד-1993

(ד)  תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.

ת”ט תשנ”ד-1993

(ה)  הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.

ת”ט תשנ”ד-1993

(ו)   במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.

ת”ט תשנ”ד-1993

(ז)   הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

מיום 18.1.1993

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ד מס’ 1434 מיום 28.9.1993 עמ’ 2 (ה”ח 2194)

הוספת סעיף 70א

 

מיום 18.10.1993

ת”ט תשנ”ד-1993

ס”ח תשנ”ד מס’ 1435 מיום 18.10.1993 עמ’ 4

70א. (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדר עדיפויות.

(ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.

(ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.

(ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.

(ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.

(ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.

(ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

מפקח מיוחד (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

71. 71. (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי סעיף 68(א)(4) יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.

(ב)  הממונה רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג)   הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

71. (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי סעיף 68(א)(4) יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת המפקח הממונה.

(ב) המפקח הממונה רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג) המפקח הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה המפקח הממונה, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי המפקח הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

ועדת הנהלה

72. 72. (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי סעיף 68(א)(3) תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי סעיף 70.

(ב)  המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ד)  מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ג) המפקח הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע המפקח הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי המפקח הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

מתן ידיעות

73. ניתנה הוראה לפי סעיף 68, יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 68.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

73. ניתנה הוראה לפי סעיף 68, יהיו כל דירקטור או מנהל עסקים של המבטח יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 68.

הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

74. 74. (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 68(א)(3) לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(ב)  הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף 75 על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(תיקון מס’ 2) תשנ”ד-1993

(ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ג)   המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(תיקון מס’ 2) תשנ”ד-1993

(ד)  המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

מיום 18.1.1993

תיקון מס’ 2

ס”ח תשנ”ד מס’ 1434 מיום 28.9.1993 עמ’ 2 (ה”ח 2194)

74. (א) המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 68(א)(3) לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(ב) המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף 75 על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ב1) המפקח רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(ד) המבטח, המנהל המורשה או המפקח לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן (א) הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

74. (א) המנהל המורשה רשאי, באישור המפקח הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 68(א)(3) לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

(ב) המפקח הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף 75 על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ב1) המפקח הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(ד) המבטח, המנהל המורשה או המפקח הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

75. 75. ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

75. ביקש המפקח הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

סמכות לערוב

76. (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן – המבטח הערב) יהיו ערבים –

(1)   להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 68, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;

(2)   להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –

(א)   שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;

(ב)   שלא תינתן בכך עדות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך לנהל את עסקיו באופן סדיר.

(ב)  ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ג)   ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.

(ד)  משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת-תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.

(ה)  המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.

(ו)   החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(ז)   דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי חוק הערבות, תשכ”ז–1967.

סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל

77. (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי סעיף 74, לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי סעיף 74 בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

(ב)  נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

סייג להחלטות אסיפה

78. החלטה על אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 67 עד 77 או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

פרק ז’1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 477 (ה”ח 25)

הוספת פרק ז’1

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן א’: פרשנות

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 477 (ה”ח 25)

הוספת סימן א’

מטרת הפרק (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

78א.  מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 477 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78א

פרשנות (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ב.  (א)  בפרק זה –

 

“הועדה הציבורית” – הועדה שמונתה לפי סעיף 78ג;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“הממונה” – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי תקנות קופות גמל או חוק הפיקוח על קופות גמל;

“הסכם קיבוצי” – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;

“התחייבויות הקרן הוותיקה” – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“התקנון האחיד” – התקנון שיקבע הממונה לפי סעיף 78ט;

“חוק החברות הממשלתיות” – חוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975;

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“מאזן הקרן” – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי חוק הפיקוח על קופות גמל ובכפוף להנחיות הממונה;

“מינהלה” – מינהלה שמונתה לפי הוראות סעיף 78ד(ב);

“מנגנון איזון אקטוארי” – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;

“מנהל מיוחד” – מי שמונה לפי סעיף 78ד(א);

“נכסי הקרן הוותיקה” – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

“עודף אקטוארי”, “גירעון אקטוארי” ו”איזון אקטוארי” – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –

(1)   לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;

(2)   לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“קופת גמל לקצבה” – מבטח שניתן לו רשיון כאמור בסעיף 15(א1);

“קרן גירעונית” – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה בחלק א’ בתוספת הראשונה;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“קרן ותיקה” – (נמחקה);

“קרן מפעלית” – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה בחלק ב’ בתוספת הראשונה;

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

“תקנות קופות גמל” – (נמחקה).

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ב)  לכל מונח אחר בפרק זה תהא המשמעותה הנודעת לו בחוק הפיקוח על קופות גמל, אלא אם כן נקבע אחרת בפרק זה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 478 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ב

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

78ב. (א) בפרק זה –

“הועדה הציבורית” – הועדה שמונתה לפי סעיף 78ג;

“המפקח” – לרבות הממונה כהגדרתו בתקנות קופות גמל אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי תקנות קופות גמל או חוק הפיקוח על קופות גמל;

“הסכם קיבוצי” – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;

“התחייבויות הקרן הוותיקה” – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“התקנון האחיד” – התקנון שיקבע המפקח לפי סעיף 78ט;

“חוק החברות הממשלתיות” – חוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975;

“מינהלה” – מינהלה שמונתה לפי הוראות סעיף 78ד(ב);

“מנגנון איזון אקטוארי” – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת המפקח, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;

“מנהל מיוחד” – מי שמונה לפי סעיף 78ד(א);

“נכסי הקרן הוותיקה” – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“עודף אקטוארי”, “גירעון אקטוארי” ו”איזון אקטוארי” – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן אקטוארי שנערך בהתאם לתקנות קופות גמל ובכפוף להנחיות המפקח ואם נקבעו הוראות לפי סעיף 42, כפי שהוחל בסעיף 40 לחוק הפיקוח על קופות גמל- בהתאם לאותן הוראות;

“קופת גמל לקצבה” – מבטח שניתן לו רשיון כאמור בסעיף 15(א1);

“קרן גירעונית” – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה בחלק א’ בתוספת הראשונה;

“קרן ותיקה” – מבטח שהוא קרן ותיקה כמשמעותה בתקנות קופות גמל;

“קרן מפעלית” – קרו ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה בחלק ב’ בתוספת הראשונה;

“תקנות קופות גמל” –  תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ”ד-1964.

(ב) לכל מונח אחר בפרק זה תהא המשמעותה הנודעת לו בתקנות קופות גמל בחוק הפיקוח על קופות גמל, אלא אם כן נקבע אחרת בפרק זה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) בפרק זה –

“הועדה הציבורית” – הועדה שמונתה לפי סעיף 78ג;

“המפקח” “הממונה” – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי תקנות קופות גמל או חוק הפיקוח על קופות גמל;

“הסכם קיבוצי” – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;

“התחייבויות הקרן הוותיקה” – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“התקנון האחיד” – התקנון שיקבע המפקח הממונה לפי סעיף 78ט;

“חוק החברות הממשלתיות” – חוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975;

“מינהלה” – מינהלה שמונתה לפי הוראות סעיף 78ד(ב);

“מנגנון איזון אקטוארי” – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת המפקח הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;

“מנהל מיוחד” – מי שמונה לפי סעיף 78ד(א);

“נכסי הקרן הוותיקה” – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“עודף אקטוארי”, “גירעון אקטוארי” ו”איזון אקטוארי” – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן אקטוארי שנערך בהתאם לתקנות קופות גמל ובכפוף להנחיות המפקח הממונה ואם נקבעו הוראות לפי סעיף 42, כפי שהוחל בסעיף 40 לחוק הפיקוח על קופות גמל – בהתאם לאותן הוראות;

“קופת גמל לקצבה” – מבטח שניתן לו רשיון כאמור בסעיף 15(א1);

“קרן גירעונית” – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה בחלק א’ בתוספת הראשונה;

“קרן ותיקה” – (נמחקה);

“קרן מפעלית” – קרו ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה בחלק ב’ בתוספת הראשונה;

“תקנות קופות גמל” –  (נמחקה).

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

(א) בפרק זה –

“הועדה הציבורית” – הועדה שמונתה לפי סעיף 78ג;

“הממונה” – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי תקנות קופות גמל או חוק הפיקוח על קופות גמל;

“הסכם קיבוצי” – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;

“התחייבויות הקרן הוותיקה” – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“התקנון האחיד” – התקנון שיקבע הממונה לפי סעיף 78ט;

“חוק החברות הממשלתיות” – חוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975;

“מאזן הקרן” – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי חוק הפיקוח על קופות גמל ובכפוף להנחיות הממונה;

“מינהלה” – מינהלה שמונתה לפי הוראות סעיף 78ד(ב);

“מנגנון איזון אקטוארי” – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;

“מנהל מיוחד” – מי שמונה לפי סעיף 78ד(א);

“נכסי הקרן הוותיקה” – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;

“עודף אקטוארי”, “גירעון אקטוארי” ו”איזון אקטוארי” – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן אקטוארי שנערך בהתאם לתקנות קופות גמל ובכפוף להנחיות הממונה ואם נקבעו הוראות לפי סעיף 42, כפי שהוחל בסעיף 40 לחוק הפיקוח על קופות גמל – בהתאם לאותן הוראות; במאזן הקרן; ואולם –

(1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;

(2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;

“קופת גמל לקצבה” – מבטח שניתן לו רשיון כאמור בסעיף 15(א1);

“קרן גירעונית” – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה בחלק א’ בתוספת הראשונה;

“קרן ותיקה” – (נמחקה);

“קרן מפעלית” – קרו ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה בחלק ב’ בתוספת הראשונה;

“תקנות קופות גמל” –  (נמחקה).

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן ב’: ועדה ציבורית

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 479 (ה”ח 25)

הוספת סימן ב’

ועדה ציבורית (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ג.   (א)  הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי פרק זה.

(ב)  הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:

(1)   שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;

(2)   שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה;

(3)   נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

(ג)   כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות.

(ד)  על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(ה)  חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.

(ו)   רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ז)   החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

(ח)  סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(ט)  חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.

(י)   הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו שלמבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 479 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע למפקח לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי פרק זה.

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן ג’: מנהל מיוחד ומינהלה

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 479 (ה”ח 25)

הוספת סימן ג’

מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ד.  (א)  (1)   הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים שבסעיף 78טז, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.

(2)   כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.

(3)   על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(4)   המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, “שליטה” – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968.

(ב)  (1)   הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.

(2)   ואלה חברי המינהלה:

(א)   שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;

(ב)   נציג עובדים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

(3)   כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.

(4)   על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(5)   למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי סעיף 72(ד), וכן סמכויות אלה:

(א)   לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור בסעיף 78יב(א), בטרם הגשתה לאישור הממונה;

(ב)   לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות פרק זה.

(6)   חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, “שליטה” – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968.

(7)   רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(8)   החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.

(9)   סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(10)  חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.

(ג)   הוראות סעיף 68 לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 479 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ד

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) (1) המפקח הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים שבסעיף 78טז, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.

(2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור המפקח הממונה.

(3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, “שליטה” – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ”ח-1968.

(ב) (1) המפקח הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.

(2) ואלה חברי המינהלה:

(א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;

(ב) נציג עובדים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

(3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.

(4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי סעיף 72(ד), וכן סמכויות אלה:

(א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת המפקח הממונה כאמור בסעיף 78יב(א), בטרם הגשתה לאישור המפקח הממונה;

(ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות פרק זה.

תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ה.  (א)  מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.

(ב)  מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;

(2)   נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)   הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(4)   הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של פרק זה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות פרק זה;

(5)   הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי סעיף 78יג, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 481 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ה

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

78ה. (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; המפקח הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.

(ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות למפקח לממונה;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והמפקח והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הורשע בעבירה שלדעת המפקח הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(4) המפקח הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של פרק זה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות המפקח הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות פרק זה;

(5) המפקח הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי סעיף 78יג, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

סמכויות מנהל מיוחד (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

78ו.   למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי פרק ז’, בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות פרק זה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ו

תפקידי מנהל מיוחד (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ז.   מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות פרק זה ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:

(1)  איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;

(2)  מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;

(3)  הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;

(4)  יישום התקנון האחיד;

(5)  יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות סעיף 78יב, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות סעיף 78יג;

(6)  ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות סעיף 78יב, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה המפקח הממונה לפי הוראות סעיף 78יג;

(6) ביצוע כל פעולה אחרת שהמפקח שהממונה יורה עליה.

הנחיות הממונה (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ח.  במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ח

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

הנחיות המפקח הממונה

78ח. במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות המפקח הממונה, ורשאי המפקח הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן ד’: תקנון אחיד ותכניות התייעלות

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סימן ד’

קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78ט.  (א)  הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה’ וליצירת אחידות במערך הזכויות.

(ב)  התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1)   לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(2)   כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(3)   חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א)   לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;

(ב)   לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1)   בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;

(2)   בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

(4)   ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים ענין עתודה אקטוארית;

(5)   נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, בכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(6)   הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמיים:

(1)   בשנת 2004 – %⅓;

(2)   בשנת 2005 – 1%;

(3)   בשנת 2006 – %½1;

(4)   משנת 2007 ואילך – %¾1;

(7)   השכר המובטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 34) תשע”ז-2017

(8)   הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה דיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, “ההפרש” – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך;

(תיקון מס’ 11) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(9)   הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי;

(תיקון מס’ 14) תשס”ה-2005

(10)  לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:

(א)   ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);

(ב)   שולמה לו המקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;

(ג)    בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;

(ד)   התקיים אחד מאלה:

(1)   מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;

(2)   הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78ט

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס’ 11

ס”ח תשס”ד מס’ 1919 מיום 18.1.2004 עמ’ 56 (ה”ח 64)

הוספת פסקה 78ט(ב)(9)

 

מיום 4.4.2004

פסקה 78ט(ב)(3) מיום 1.10.2003

תיקון מס’ 12

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 370 (ה”ח 95)

(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש מרס 1996 בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ, בשינויים שיקבע המפקח בתקנון האחיד;

(ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהמפקח קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1) בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע המפקח;

(2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

(4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;

(5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע המפקח;

(6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעור של 2% מתוך תשלומיה לעמיתים, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמיים:

(6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמיים:

(1) בשנת 2004 – %⅓;

(2) בשנת 2005 – 1%;

(3) בשנת 2006 – %½1;

(4) משנת 2007 ואילך – %¾1;

(7) השכר המובטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;

(8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת זקנה בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש מחציתו על ידי שינוי זכויות של העמיתים ומחציתו על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, “ההפרש” – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה לבין התחייבויות הקרן אם לא יועלה גיל הפרישה כאמור “ההפרש”- ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך  וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך;

(9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס”ד-2004, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי;

 

מיום 1.10.2003

תיקון מס’ 14

ס”ח תשס”ה מס’ 2008 מיום 29.6.2005 עמ’ 527 (ה”ח 81)

הוספת פסקה 78ט(ב)(10)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להם מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה’ וליצירת אחידות במערך הזכויות.

(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ, בשינויים שיקבע המפקח הממונה בתקנון האחיד;

(ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהמפקח שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1) בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע המפקח הממונה;

(2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

(4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים ענין עתודה אקטוארית;

(5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, בכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע המפקח הממונה;

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

(א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להם מנהל מיוחד שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה’ וליצירת אחידות במערך הזכויות.

(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;

(ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1) בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;

(2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

(4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים ענין עתודה אקטוארית;

(5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, בכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;

(6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמיים:

(1) בשנת 2004 – %⅓;

(2) בשנת 2005 – 1%;

(3) בשנת 2006 – %½1;

(4) משנת 2007 ואילך – %¾1;

(7) השכר המובטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;

(8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת זקנה בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, “ההפרש” – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך  וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך;

(9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס”ד-2004 בחוק גיל פרישה, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי;

 

מיום 27.8.2017

תיקון מס’ 34

ס”ח תשע”ז מס’ 2606 מיום 27.2.2017 עמ’ 427 (ה”ח 1046)

(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת זקנה לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, “ההפרש” – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך  וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך;

שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון מס’ 23) תש”ע-2010 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78ט1. (א)  הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:

(1)   הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;

(2)   תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;

(3)   עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;

(4)   הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;

(5)   תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו-(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.

(ב)  מכל תשלום קצבה שהקרן משולמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(ג)   לעניין סעיף זה –

“המדד” – (נמחקה);

“המדד החדש” – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

“המדד הקודם” –

(1)   לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;

(2)   לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;

“חודש הזכאות הראשון לקצבה” – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

מיום 15.6.2010

תיקון מס’ 23

ס”ח תש”ע מס’ 2243 מיום 15.6.2010 עמ’ 545 (ה”ח 502)

הוספת סעיף 78ט1

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) המפקח הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:

(1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;

(2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;

(3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;

(4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;

(5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו-(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.

(ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משולמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה המפקח הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; המפקח הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח 831)

(ג) לעניין סעיף זה –

“המדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

“המדד החדש” – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

“המדד הקודם” –

(1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;

(2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;

“חודש הזכאות הראשון לקצבה” – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78י.   (א)  החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.

 

 

(ב)  הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית-שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.

(תיקון מס’ 15) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 20) תשס”ט-2009

(ג)   ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק זה והעקרונות המנויים בסעיף 78ט, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78י

 

מיום 4.4.2004

תיקון מס’ 12

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 370 (ה”ח 95)

הוספת סעיף קטן 78י(ב1)

 

מיום 1.8.2005

תיקון מס’ 15

ס”ח תשס”ה מס’ 2018 מיום 1.8.2005 עמ’ 732 (ה”ח 66)

(ג) ראה המפקח שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק זה והעקרונות המנויים בסעיף 78ט, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

 

מיום 29.7.2009

תיקון מס’ 20

ס”ח תשס”ט מס’ 2205 מיום 29.7.2009 עמ’ 292 (ה”ח 274)

(ג) ראה המפקח שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק זה והעקרונות המנויים בסעיף 78ט, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

78י. (א) החל ביום שיקבע המפקח הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד.

(ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

(ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית-שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.

(ג) ראה המפקח הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק זה והעקרונות המנויים בסעיף 78ט, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

(א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר.

(ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

(ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית-שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.

שיעורי התשלום לקרן (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78יא. לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית-שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ”ח בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(1)  לתשלומי העמית-השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ⅓ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב-½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(2)  להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת המשנים 2004 עד 2006, שיעור של 1/3 נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב-½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יא

 

מיום 4.4.2004

תיקון מס’ 12

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 370 (ה”ח 95)

78יא. לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית-שכיר לקרן ותיקה, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ”ח בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:

(1) לתשלומי העמית-השכיר – ייווסף מדי שנה,  בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ⅔ נקודת אחוז, כך שמשנת 2006 ⅓ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה בשתי נקודות האחוז ב-½1 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;

(2) להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת המשנים 2004 עד 2006, שיעור של ⅓ נקודת אחוז,  כך שמשנת 2006 ובשנת 2007 ½ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה בנקודות האחוז  ב-½1 נקודת האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

78יא. לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית-שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ”ח בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:

תכנית התייעלות (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78יב. (א)  הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.

(ב)  המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יב

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

78יב. (א) המפקח הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור המפקח הממונה, ורשאי המפקח הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.

(ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע המפקח הממונה.

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

(א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.

תפעול משותף של קרנות (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78יג.  הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

78יג. המפקח הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שמונה להן מנהל מיוחד יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

78יג. הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

 

 

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן ה’: סיוע ממשלתי

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סימן ה’

הסיוע הממשלתי (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 11) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78יד. (א)  (1)   הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, “ערך הסובסידיה” – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג “מירון” שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ”ט בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003), לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(2)   לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור;

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(3)   לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה בסעיף 78טו1(א), ככל שהדבר יידרש לפי סעיף 78טו1, ובכפוף לתנאים שנקבעו באותו סעיף.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן – קרן זכאית).

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(ג)   הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.

(תיקון מס’ 11) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

(ד)  הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יד

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס’ 11

ס”ח תשס”ד מס’ 1919 מיום 18.1.2004 עמ’ 56 (ה”ח 64)

78יד. (א) (1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, בהעברת כספים מנהל מיוחד, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 73,000 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, “ערך הסובסידיה” – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג “מירון” שהונפקו לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד וטרם נפדו ביום כ”ט בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003), לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.

(2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה מחצית ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור.

(ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות המפקח, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן – קרן זכאית).

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.

(ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

 

מיום 4.4.2004

תיקון מס’ 12

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 370 (ה”ח 95)

(א) (1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 73,000 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, “ערך הסובסידיה” – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג “מירון” שהונפקו לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד וטרם נפדו ביום כ”ט בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003), לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.

(2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה מחצית ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1259 (ה”ח 1032)

(ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות המפקח השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן – קרן זכאית).

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

78יד. (א) (1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, “ערך הסובסידיה” – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג “מירון” שהונפקו לקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר וטרם נפדו ביום כ”ט בניסן התשס”ג (30 באפריל 2003), לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.

(2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור;

(3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה בסעיף 78טו1(א), ככל שהדבר יידרש לפי סעיף 78טו1, ובכפוף לתנאים שנקבעו באותו סעיף.

(ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן – קרן זכאית).

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.

(ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שמונה להן מנהל מיוחד שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

קרן סיוע (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78טו. הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2), להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78טו

 

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

78טו. הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2), להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78טו1. (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).

(ב)  סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:

(1)   הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;

(2)   צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ג)   הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:

(1)   הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

(א)   הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ב)   הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ג)    הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;

(2)   הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

(ב)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(3)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1)   סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, “תקבול בתוספת מדד” – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

(3)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, “תשלום בתוספת מדד” – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

(ב)   הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1)   סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

(3)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

(4)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

(5)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

(ב)   תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

(6)   סכום השווה לצירוף של כל הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס’ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.

(ד)  הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1)   סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;

(2)   סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס’ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרבות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1)   ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בסעיף 78יד כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס’ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

(2)   עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

(א)   הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):

(1)   הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(2)   הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, “הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית” – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

(ב)   ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, “הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית” – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).

(ו)   כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ז)   לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

(ח)  על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס’ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:

(1)   הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

(א)   התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

(ב)   שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;

(2)   הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.

(ט)  בסעיף זה –

“השפעת התשואה לפי עקום הריבית”, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1)   תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:

(א)   שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;

(ב)   סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);

(ג)    סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);

(ד)   סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, “תקבול בתוספת מדד” – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;

(ה)   סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, “תשלום בתוספת מדד” – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;

(2)   תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;

“השפעת התשואה לפי 4%”, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1)   תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:

(א)   שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;

(ב)   סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);

(ג)    סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);

(ד)   סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, “תקבול בתוספת מדד” – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה “השפעת התשואה לפי עקום הריבית”;

(ה)   סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, “תשלום בתוספת מדד” – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה “השפעת התשואה לפי עקום הריבית”;

(2)   תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;

“נכסים סחירים” – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:

(1)   איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי חוק מילווה המדינה, התשל”ט-1979;

(2)   סכומי הסיוע הממשלתי לפי פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א);

(3)   נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;

“הסכום המצטבר”, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;

“עקום הריבית” – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;

“עקום הריבית הקודם”, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;

“ריבית חסרת סיכון”, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;

“שיעור שינוי המדד הצפוי”, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;

“שנה קודמת” – השנה שקדמה לשנת החישוב;

“שנת חישוב” – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;

“תוצאת מאזן הקרן”, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

“תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית” – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;

“תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%” – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;

“תיקון מס’ 33” – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס’ 33), התשע”ז-2017.

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 343 (ה”ח 831)

הוספת סעיף 78טו1

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

סימן ו’: הוראות שונות

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סימן ו’

תחולה (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 11) תשס”ד-2004 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78טז. (א)  הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:

(1)   קרן שביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:

(א)   לפני יום ג’ באב התשס”ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;

(ב)   לפני יום ז’ בטבת התשס”ג (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;

(2)   קרן שביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ-10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה, נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:

(א)   עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;

(ב)   עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).

(ב)  קרן שהוראות פרק זה לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו עליה.

(תיקון מס’ 12) תשס”ד-2004

(ג)   הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003).

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78טז

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס’ 11

ס”ח תשס”ד מס’ 1919 מיום 18.1.2004 עמ’ 56 (ה”ח 64)

78טז. (א) הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:

 

מיום 4.4.2004

תיקון מס’ 12

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 371 (ה”ח 95)

הוספת סעיף קטן 78טז(ג)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:

(1) קרן שביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:

(א) לפני יום ג’ באב התשס”ג (1 באוגוסט 2003) הגישה למפקח לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;

(ב) לפני יום ז’ בטבת התשס”ג (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי המפקח הממונה, בתקנון הקרן;

(2) קרן שביום ט”ז בטבת התשס”ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ-10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה, נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:

(א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה למפקח לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;

(ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי המפקח הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).

(ב) קרן שהוראות פרק זה לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי המפקח הממונה לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו עליה.

שמירת סמכויות (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

78יז.  אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של פרק זה וביצועו.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

78יז. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה למפקח לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של פרק זה וביצועו.

 

עדיפות (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

78יח. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת סעיף 78יח

 

תקנות לביצוע פרק ז’1 (תיקון מס’ 15) תשס”ה-2005

78יט. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה.

מיום 1.8.2005

תיקון מס’ 15

ס”ח תשס”ה מס’ 2018 מיום 1.8.2005 עמ’ 732 (ה”ח 66)

הוספת סעיף 78יט

 

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

פרק ז’2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 351 (ה”ח 831)

הוספת פרק ז’2

מטרה (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78כ.  מטרתו של פרק זה להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 351 (ה”ח 831)

הוספת סעיף 78כ

הגדרות (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78כא. בפרק זה –

“השפעת התשואה לפי עקום הריבית”, “השפעת התשואה לפי 4%”, “עקום הריבית”, “עקום הריבית הקודם”, “ריבית חסרת סיכון”, “שיעור שינוי המדד הצפוי”, “שנה קודמת”, “תוצאת מאזן הקרן”, “תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית”, “תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%” ו”תיקון מס’ 33″ – כהגדרתם בסעיף 78טו1(ט);

“מאזן הקרן” – כהגדרתו בסעיף 78ב;

“נכסים סחירים” – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:

(1)   איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי חוק מילווה המדינה, התשל”ט-1979;

(2)   סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;

(3)   נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;

“הסכום המצטבר”, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;

“עודף אקטוארי”, “גירעון אקטוארי” ו”איזון אקטוארי” – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –

(1)   לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78כב(ד), יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;

(2)   לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78כב(ד), יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;

“שיעור הכרית” – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1)   הסכום שנקבע לקרן בתוספת ראשונה ב’;

(2)   ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;

“שיעור השפעת השינויים בתקנון” – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1)   ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור בסעיף 78כב(א)(1) עד (4) באותו מועד;

(2)   ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;

“שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011” – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;

“השנה הקובעת” – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור בסעיף 78כב(א);

“שנת חישוב” – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;

“תקרת כרית מעודכנת” – הנמוך מבין אלה:

(1)   שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;

(2)   הסכום שנקבע לקרן לפי תוספת ראשונה ב’, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 351 (ה”ח 831)

הוספת סעיף 78כא

כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

78כב. (א)  לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה (בפרק זה – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:

(1)   גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור בתוספת ראשונה א’, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);

(2)   אם גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;

(3)   קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;

(4)   מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:

(א)   בשנה הקובעת – %¾;

(ב)   בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;

(ג)    בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – %½1;

(ד)   מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – %¾1.

(ב)  הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, “הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות” – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י”ח בטבת התשע”ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.

(ד)  הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):

(1)   הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

(א)   הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ב)   הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ג)    הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;

(2)   הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

(ב)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(3)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1)   סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, “תקבול בתוספת מדד” – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

(3)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, “תשלום בתוספת מדד” – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

(ב)   הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1)   סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

(3)   סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

(4)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

(5)   ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

(ב)   תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

(6)   סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס’ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;

(7)   הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)   הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;

(ב)   הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ה)  (1)   הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י”ח בטבת התשע”ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   הסכום שנקבע לקרן בתוספת ראשונה ב’, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;

(ב)   סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס’ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

(2)   הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י”ח בטבת התשע”ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א)   תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;

(ב)   סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

(ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ה) –

(1)   ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בפרק זה, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של תיקון מס’ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

(2)   עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

(א)   הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):

(1)   הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(2)   הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, “הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית” – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

(ב)   ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, “הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית” – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);

(3)   שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י”ג בטבת התשע”ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י”ח בטבת התשע”ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.

(ז)   כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ח)  לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

(ט)  על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס’ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:

(1)   הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

(א)   התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

(ב)   שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;

(2)   הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 353 (ה”ח 831)

הוספת סעיף 78כב

פרק ח’: הפסקה במתן שירותים

הגדרה

79. בפרק זה, “שביתת עובדים” – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

80. 80. (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.

(ב)  האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.

(ג)   באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.

(ד)  בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) נוכח המפקח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.

דחיית מועדים

81. (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.

(ב)  דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

ריבית והפרשי הצמדה

82. (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 81 ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.

(ב)  היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפני סעיף 81 צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, “התחייבות צמודת-ערך” – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ג) המפקח הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; המפקח הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

תוקף פוליסות

83. נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר;

לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

הגבלת אחריות

84. מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

פרק ט’: הוראות מעבר

מבטחים וסוכנים קיימים

85. (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.

(ב)  תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח – זכאי לרשיון מבטח חוץ.

(ג)   יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן יחיד.

(ד)  תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

בעל פטור

86. (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי”א-1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.

(ב)  שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

אגודה עותמאנית

87. (א) אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות משנת 1909 (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.

(ב)  תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

(ג)   מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור, במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

(ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור או במנהל עסקים בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

החזקת אמצעי שליטה

88. (א) מי שהחזיק כאמור בסעיף 32(א) ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה כמבטח, זכאי להיתר לפי אותו סעיף.

(ב)  מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור בסעיף 32(ב) זכאי להיתר לפי אותו סעיף.

אגודה לביטוח (תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

89. (א) אגודה לביטוח שעל פי כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), תשכ”ג-1963 (להלן בפרק זה – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור בכללים, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט סעיפים 18, 22, 23, 104 ו-105, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות בתוספת השניה.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ב)  אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –

(1)   הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי החוק העותמאני על האגודות, לפי הענין;

(2)   מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

(א) אגודה לביטוח שעל פי כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ”ג-1963 (להלן בפרק זה – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור בכללים, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט סעיפים 18, 22, 23, 104 ו-105, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות בתוספת בתוספת השניה.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש למפקח לממונה –

אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים

90. אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי הכללים היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות סימן ג’ לפרק ג’ וסעיף 35, כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

הסדרי ביטוח קיימים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

91. 91. לענין סעיף 40 רואים זכאי לרשיון לפי פרק זה כמי שהגיש לממונה, לפי סעיף 16, את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי פרק זה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

91. לענין סעיף 40 רואים זכאי לרשיון לפי פרק זה כמי שהגיש למפקח לממונה, לפי סעיף 16, את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי פרק זה.

מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92. 92. (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי סעיפים 85, 86, 87 או 89 שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.

(ב)  הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי סעיפים 85, 86, 87, 88 או 89 בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92. (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי סעיפים 85, 86, 87 או 89 שלא הגיש למפקח לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.

(ב) המפקח הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי סעיפים 85, 86, 87, 88 או 89 בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

פרק ט’1: עיצום כספי

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 877 (ה”ח 175)

הוספת פרק ט’1

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1122 (ה”ח 541)

פרק ט’1: עיצום כספי וקנס אזרחי

 

עיצום כספי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א.  (א)  הפר אדם את הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת הרביעית.

(ב)  הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית;

(2)   לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ג) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית.

(ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1)   לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, “עובד זוטר” – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

(2)   לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

(תיקון מס’ 30) תשע”ו-2015

(ד)  לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995, בניגוד להוראת סעיף 328(א1) לחוק האמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי התוספת הרביעית, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה בחלק א’ של התוספת השלישית.

מיום 1.11.1992

תיקון מס’ 1

ס”ח תשנ”ב מס’ 1395 מיום 9.4.1992 עמ’ 203 (ה”ח 2008)

הוספת סעיף 92א

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 878 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 92א

הנוסח הקודם:

מבקר פנימי

92א. (א) דירקטוריון של מבטח ימנה לתאגיד מבקר פנימי.

(ב)   המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות המבטח מבחינת השמירה על החוק, על הוראות המפקח על הביטוח, על טוהר המידות, על החסכון והיעילות ועל נוהל עסקים תקין.

(ג) על המבקר הפנימי יחולו הוראות סעיפים 3, 7 עד 10, 14(ב) ו-(ג) ו-24(ג) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ”ב-1992, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ד)   המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים, וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון ולמנהל הכללי של המבטח.

(ה)    כהונתו של המבקר הפנימי לא תופסק שלא בהסכמתו והוא לא יושעה מתפקידו, אלא אם כן החליט על כך הדריקטריון.

(ו)      בסעיף זה, “מבטח” – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1).

 

מיום 28.1.2008

תיקון מס’ 19

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 166 (ה”ח 291)

(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שחלה עליו חובת דיווח על החזקת אמצעי שליטה לפי הוראות סעיף 34א, לא דיווח על כך לפי הוראות אותו סעיף, כי מבטח, סוכן ביטוח או אדם אחר הפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’ או כי אדם שנכח או שהצביע באסיפה כללית של מבטח לא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בהתאם להוראות סעיף 48א(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום הבסיסי.

 

מיום 18.11.2010

תיקון מס’ 24

ס”ח תשע”א מס’ 2262 מיום 18.11.2010 עמ’ 53 (ה”ח 403)

הוספת פסקאות 92א(ד)(2א), 92א(ד)(2ב), 92א(ד)(2ג)

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1122 (ה”ח 541)

החלפת סעיף 92א

הנוסח הקודם:

עיצום כספי

92א. (א) בסעיף זה, “הסכום הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לגבי מבטח – 150,000 שקלים חדשים;

(2) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – 75,000 שקלים חדשים;

(3) לגבי יחיד שאינו סוכן יחיד – 25,000 שקלים חדשים;

(4) לגבי סוכן יחיד – 12,500 שקלים חדשים.

(ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מבטח או סוכן תאגיד לא הגישו למפקח דוחות והודעות לפי סעיף 42 או כי מבטח, סוכן ביטוח, נושא משרה בהם או כל אדם אחר המועסק בהם לא מילאו אחר דרישה שניתנה להם לפי סעיפים 50 או 73, רשאי הוא להטיל עליהם עיצום כספי בשיעור שלושה אחוזים מהסכום הבסיסי, בעד כל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שחלה עליו חובת דיווח על החזקת אמצעי שליטה לפי הוראות סעיף 34א, לא דיווח על כך לפי הוראות אותו סעיף, כי מבטח, סוכן ביטוח או אדם אחר הפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’ או כי אדם שנכח או שהצביע באסיפה כללית של מבטח לא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בהתאם להוראות סעיף 48א(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום הבסיסי.

(ד) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מבטח עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום הבסיסי:

(1) לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981;

(2) לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור;

(2א) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

(2ב) לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(2ג) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

(3) לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית שלו את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א).

 

מיום 1.1.2016

תיקון מס’ 30

ס”ח תשע”ו מס’ 2511 מיום 30.11.2015 עמ’ 252 (ה”ח 951)

הוספת סעיף קטן 92א(ד)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א. (א) הפר אדם את הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית, רשאי המפקח הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת הרביעית.

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104, רשאי המפקח הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית;

(2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ג) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, “עובד זוטר” – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

(2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

(ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995, בניגוד להוראת סעיף 328(א1) לחוק האמור, רשאי המפקח הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי התוספת הרביעית, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה בחלק א’ של התוספת השלישית.

הודעה על כוונת חיוב (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א1. (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 92א (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)  בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:

(1)   פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2)   סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו;

(3)   זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות סעיף 92א4;

(4)   שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1123 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א1

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א1. (א) היה למפקח לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 92א (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת המפקח הממונה כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:

(1) פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח הממונה, בהתאם להוראות סעיף 92א4;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה.

התחייבות להימנע מהפרה (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א2. (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 92א1, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בסימן זה – הודעה על התחייבות).

(ב)  בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.

(ג)   מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)  לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1123 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א2

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א2. (א) היה למפקח לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 92א1, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש למפקח לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בסימן זה – הודעה על התחייבות).

(ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות); המפקח הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.

(ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו המפקח הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

הפרת ההתחייבות (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א3. (א)  נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)   המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 92ה; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)   חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 92ה; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(3)   הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 92א2(ב) – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.

(ב)  הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1124 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א3

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א3. (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 92ה; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהמפקח שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 92ה; המפקח הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח הממונה בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 92א2(ב) – ישלח לו המפקח הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.

(ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר המפקח הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

זכות טיעון (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א4. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א4

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א4. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה המפקח הממונה.

זכות לקבלת מידע (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א5. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 92א7; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א5

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א5. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 92א7; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

פרוטוקולים (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א6. במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א6

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92א6. במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות המפקח הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92א7. (א)  הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 92א4, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92טז.

(ב)  החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.

(ג)   החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.

(ד)  לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 92א4 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92א7

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

החלטת המפקח הממונה ודרישת תשלום

92א7. (א) המפקח הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 92א4, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92טז.

(ב) החליט המפקח הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.

(ג) החליט המפקח הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.

(ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 92א4 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

עדכון עיצום כספי (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92ב.  (א)  הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב)  הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 879 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ב

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92ב. (א) המפקח הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005 ; כן רשאי המפקח הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב) המפקח הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ג.   (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 879 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ג

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

ביטול סעיף 92ג

הנוסח הקודם:

קנס אזרחי

92ג. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי נעשה מעשה או מחדל שקבועה בשלו עבירה לפי סעיף 104, רשאי הוא להטיל על עושה המעשה או המחדל קנס אזרחי בשיעור עשרה אחוזים מהקנס הקבוע לפי הסעיף האמור.

(ב) המפקח ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לששה חודשים, על קנסות אזרחיים שהוטלו לפי סעיף זה בשל עבירה לפי פסקאות (7), (13) ו-(17) של סעיף 104(ב); הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ד.  (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 879 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ד

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

ביטול סעיף 92ד

הנוסח הקודם:

סכומים מופחתים

92ד. (א) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי הנמוך מן העיצום הכספי או הקנס האזרחי הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק זה, ובשיעורים שיקבע.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ה.  (א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ב)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 92א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 879 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ה

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

92ה. (א) בהפרה נמשכת, למעט הפרה כאמור בסעיף 92א(ב), ייווסף על העיצום הכספי או על הקנס האזרחי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי או על הקנס האזרחי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי או הקנס כאמור; לענין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים 92א ו-92ג כאמור בסעיף 92א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או קנס אזרחי או שבשלה הורשע.

המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ו.   העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 92א7(ב).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ו

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

החלפת סעיף 92ו

הנוסח הקודם:

דרישת העיצום הכספי או הקנס האזרחי ותשלומו

92ו. עיצום כספי או קנס אזרחי ישולמו לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה, על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי או בקנס אזרחי נוסף לפי הוראות סעיף 92ה.

סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ז.   העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 92א4 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת תשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ז

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1125 (ה”ח 541)

סכומי עיצום כספי וקנס אזרחי מעודכנים

92ז. העיצום הכספי והקנס האזרחי יהיו יהיה לפי הסכום המעודכן ביום הדרישה לתשלום ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 92א4 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת תשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

 

הפרשי הצמדה וריבית (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ח.  לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ח

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

92ח. לא שולם עיצום כספי או קנס אזרחי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

 

גביה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92ט.  עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92ט

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

92ט. עיצום כספי וקנס אזרחי ייגבו ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

 

שמירת אחריות פלילית (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92י.   (א)  תשלום עיצום כספי לפי סעיף 92א(ב) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ב)  הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 104, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ג)   הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92י

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

92י. (א) תשלום קנס אזרחי עיצום כספי לפי סעיף 92א(ב) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.

(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 104, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92יא. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92יא

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

ביטול סעיף 92יא

הנוסח הקודם:

פרסום על הטלת קנס

92יא. הוטל עיצום כספי או קנס אזרחי לפי פרק זה, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלום העיצום או הקנס להודיע למבוטחים או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום או הקנס, את שמו של החייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום או הקנס.

ערעור (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92יב. (א)  על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

 

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ב)  אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(ג)   התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 92יב

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

92יב. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי או קנס אזרחי על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי או קנס אזרחי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.

(ב1) הוגש ערעור על החלטת המפקח, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח, לבטלה או לשנותה.

(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי או הקנס האזרחי העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

(ב1) הוגש ערעור על החלטת המפקח הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח הממונה, לבטלה או לשנותה.

אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92יג.  (א)  המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.

(ב)  בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

(ג)   קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)  בסעיף זה, “שותפות” ו”שותף מוגבל” – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל”ה-1975.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1126 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92יג

איסור שיפוי וביטוח (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92יד. (א)  על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1)   אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;

(2)   תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

(ב)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור בסעיף 92כא או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

(2)   לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1127 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92יד

שינוי התוספת השלישית והתוספת הרביעית (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92טו. שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית ואת התוספת הרביעית, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי התוספת הרביעית לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)  לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;

(2)  לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;

(3)  לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;

(4)  לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000  שקלים חדשים;

(5)  לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;

בסעיף זה, “נושא משרה” – כהגדרתו בחוק החברות וכן חבר ועדת השקעות.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1127 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92טו

הפחתת העיצום הכספי ושינוי התוספת החמישית (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92טז. (א)  החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 92א, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי התוספת האמורה.

(ב)  שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת החמישית.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1128 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92טז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(א) החליט המפקח הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 92א, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע המפקח הממונה לפי התוספת האמורה.

פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92יז.  (א)  הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92טז, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

(ב)  התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1128 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92יז

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92יז. (א) המפקח הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92טז, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

(ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המפקח הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.

הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92יח. הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1128 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92יח

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92יח. המפקח הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

 

 

עיצום כספי על-תנאי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92יט. (א)  החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה  בהתאמה – עיצום על-תנאי ותקופת התנאי).

(ב)  בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.

(ג)   המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1128 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92יט

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92יט. (א) החליט המפקח הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע המפקח הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה  בהתאמה – עיצום על-תנאי ותקופת התנאי).

(ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.

(ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

92כ.  (א)  בסעיף זה, “התקופה הקובעת” – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם הלך הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי סעיף 49ג או הליך בירור מינהלי לפי סעיף 49ד (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.

(ב)  לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(ג)   במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:

(1)   הימצאות המפר מחוץ לישראל;

(2)   התחמקות המפר;

(3)   מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;

(4)   לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1129 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92כ

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהמפקח מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:

תשלום לנפגע ההפרה (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92כא. (א)  בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי סעיפים 60 עד 62, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:

(1)   אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור הגבוה מבין אלה:

(א)   סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;

(ב)   סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;

(2)   אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

(ב)  על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 92ח, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות סעיף 92ט.

(ג)   האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.

(ד)  שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –

(1)   מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;

(2)   האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;

(3)   שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1129 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92כא

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92כא. (א) בלי לגרוע מסמכויות המפקח הממונה לפי סעיפים 60 עד 62, המפקח הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:

(1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור הגבוה מבין אלה:

(א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;

(ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;

(2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

(ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 92ח, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות סעיף 92ט.

(ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.

(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –

(1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;

(2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;

(3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92כב. (א)  (1)   הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92טז ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.

(ב)  פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג)   החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 92יט, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 92יט והנימוקים להטלת העיצום על-תנאי.

(ד)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.

(ה)  ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות סעיף 49ו, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.

(ו)   הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, בשינויים המחויבים לפי העניין.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1130 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92כב

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

92כב. (א) (1) הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92טז ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו;

(2) על אף האמור בפסקה (1), המפקח הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.

(ב) פרסם המפקח הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם המפקח הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג) החליט המפקח הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 92יט, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 92יט והנימוקים להטלת העיצום על-תנאי.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.

(ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות סעיף 49ו, יפרסם המפקח הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.

(ו) המפקח הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, בשינויים המחויבים לפי העניין.

דיווח על החלטות הממונה (תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

92כג. הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי פרק זה; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות סעיף 92כב.

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1131 (ה”ח 541)

הוספת סעיף 92כג

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

דיווח על החלטות המפקח הממונה

92כג. המפקח הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי פרק זה; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות סעיף 92כב.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

פרק י’: הוראות שונות ועונשין

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

פרק י’: הוראות שונות ועונשין

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

93. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 93

הנוסח הקודם:

דין וחשבון המפקח

93. אחת לשנה ימסור המפקח למועצה דין וחשבון על התוצאות העסקיות של המבטחים ומגמות ההתפתחות של משק הביטוח בישראל וכן על פעולות המפקח.

(תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

94. (בוטל).

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

ביטול סעיף 94

הנוסח הקודם:

קופת גמל

94. על מבטח שהוא קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47(א) לפקודת מס הכנסה לא יחולו הוראות סימן ג’ לפרק ג’ וסעיף 35.

קופת חולים (תיקון מס’ 5) תשנ”ז-1996 (תיקון מס’ 8) תשנ”ח-1998

95. על קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ”ד-1994, לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי החוק האמור לרבות שירותים נוספים בהתאם לסעיף 10 בחוק האמור.

מיום 1.1.1997

תיקון מס’ 5

ס”ח תשנ”ז מס’ 1607 מיום 7.1.1997 עמ’ 32 (ה”ח 2556)

95. על קופת חולים כהגדרתה בחוק מס מקביל, התשל”ג-1973 קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ”ד-1994, לא יחולו הוראות חוק זה בכל הנוגע לשירותים הרפואיים שהיא נותנת.

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס’ 8

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 64 (ה”ח 2650)

95. על קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ”ד-1994, לא יחולו הוראות חוק זה בכל הנוגע לשירותים הרפואיים שהיא נותנת לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי החוק האמור לרבות שירותים נוספים בהתאם לסעיף 10 בחוק האמור.

החלת הוראות

96. (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי סעיף 86 או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי סעיף 86 – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.

(ב)  שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות סימנים א’ עד ד’ לפרק ג’, סימן ב’ לפרק ד’, פרק ח’, וסעיפים 38 עד 41, 55 עד 62 ו-98, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

הוצאות ביקורת (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

97. הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

97. הסמיך המפקח מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי המפקח להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

97. הסמיך המפקח הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי המפקח הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

 

אגרות

98. שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר –

(1)   אגרה בעד מתן רשיון למבטח;

(2)   אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;

(3)   אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;

(4)   אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;

(5)   אגרה בעד בחינה;

(6)   דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;

(7)   ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

99. 99. תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

99. תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של המפקח הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

הגבלת השימוש במלה “ביטוח” (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

100. 100. (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה “ביטוח” או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.

(ב)  הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה “ביטוח” או כל מלה הנגזרת ממנה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

100. (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה “ביטוח” או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת המפקח הממונה.

(ב) המפקח הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע המפקח הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה “ביטוח” או כל מלה הנגזרת ממנה.

תנאים ברשיונות ואיסור העברה

101. (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.

(ב)  רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

ערעור (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

102. 102. (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי סעיף 62(א), רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

(ב)  הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

(ג)   שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 880 (ה”ח 175)

(א) מי שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיפים 25(ג) 25(ג1) ו-26(ה), 29(א), 51, 52 או 100, או מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיף 62(א), רשאים לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

 

מיום 1.1.2015

תיקון מס’ 28

ס”ח תשע”ה מס’ 2481 מיום 16.12.2014 עמ’ 62 (ה”ח 704)

(א) מי שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיפים 25(ג1) ו-26(ה), 29(א), 40(ה), 51, 52 או 100, או מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיף 62(א), רשאים לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

(א) מי שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח לפי סעיפים 25(ג1) ו-26(ה), 29(א), 40(ה), 51, 52 או 100, או מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת המפקח הממונה לפי סעיף 62(א), רשאים רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

(ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך המפקח הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

הארכת מועדים (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

103. 103. הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיפים 29(ג), 81 או 102 או בתקנות לפי סעיף 102.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254, 1259 (ה”ח 1032)

103. המפקח הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיפים 29(ג), 81 או 102 או בתקנות לפי סעיף 102.

עונשין (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

104. 104. (א) בסעיף זה, “הקנס הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:

 

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(1)   לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(2)   לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(3)   לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(4)   לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)  מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

(1)   עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2)   פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

(3)   החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות סעיף 32(א1);

(4)   החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף
32(ג1);

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות סעיף 32א;

(5)   העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010

(6)   קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(7)   (נמחקה);

(8)   לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף
36א;

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(9)   (נמחקה);

(10)  לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(11)  גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(12)  הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 40(א) או (ח), לפי העניין;

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות סעיף 20(ב) או (ח);

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(4) או (ח);

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי סעיף 40(ד) או (ח);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(13)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(14)  כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42א או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;

(15)  ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54;

(16)  תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 55;

(17)  עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות סעיף 58;

(18)  לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות סעיף 62(א);

(19)  לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 65;

(20)  הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות סעיף 66;

(21)  הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות סעיפים 67 או 68;

(22)  כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(23)  (נמחקה).

(ג)   מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(1)   (נמחקה);

(2)   עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א), או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;

(3)   עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31(א);

(4)   שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 32(ב);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(5)   (נמחקה);

(6)   העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(7)   (נמחקה);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(8)   (נמחקה);

(9)   קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 41(א);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(10)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(11)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(12)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010

(13)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

(14)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010

(15)  (נמחקה);

(תיקון מס’ 24) תשע”א-2010

(16)  (נמחקה);

(17)  התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות סעיף 57;

(18)  פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי סעיפים 63 או 64;

(19)  השתמש במילה “ביטוח” או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות סעיף 100.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 881 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 104

הנוסח הקודם:

104. 104. (א) מי שהפר הוראות סעיפים 14, 32, או 33, דינו- מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 שקלים.

(ב) מי שהפר הוראות סעיפים 24, 28(ב), 30, 31 או 41 או הוראה שניתנה לפי סעיף 23(ב), דינו- מאסר שנתיים או קנס 50,000 שקלים.

(ג) מבטח שהפר הוראה שנתן לו המפקח לפי סעיפים 62(א), 67 או 68, דינו- קנס 25,000 שקלים.

(ד) מי שמסר ביודעין הודעה שאינה נכונה בכל מסמך או תעודה שהגיש לצורך חוק זה או שהשיב ביודעין תשובה שאינה נכונה בקשר לידיעה שנדרשה ממנו לפי חוק זה, דינו- מאסר שנה או קנס 25,000 שקלים.

(ה) העובר על הוראה אחרת של חוק זה או על כל תקנה, הוראה או דרישה שניתנו על פיו, דינו- מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים.

(ו) מי שפעל כדירקטור או כמנהל עסקים על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו לפי סעיף 68, ומי שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף 73, דינם- מאסר שלוש שנים.

 

מיום 18.11.2010

תיקון מס’ 24

ס”ח תשע”א מס’ 2262 מיום 18.11.2010 עמ’ 53 (ה”ח 403)

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

(1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו המפקח לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

(3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;

(4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף 32(ג1);

(5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ג) 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(9) תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;

(12) הנהיג תכנית ביטוח שפרטיה לא הוגשו למפקח או שינה את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או תשלומים אחרים, בלי שהגיש למפקח הודעה על כך או בלא קבלת היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 40;

(13) שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;

(14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42א או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין ייכללו בדוח או בהודעה כאמור, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;

(15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54;

(16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 55;

(17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות סעיף 58;

(18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן המפקח, לפי הוראות סעיף 62(א);

(19) לא מילא אחר הוראה שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 65;

(20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 66;

(21) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראות סעיפים 67 או 68;

(22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;

(23) לא הודיע למבוטחים או לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי או הקנס האזרחי, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 92יא.

(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:

(1) לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברשיון מבטח, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א), או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;

(3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31(א);

(4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 32(ב);

(5) הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי סעיף 32, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(7) לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בהתאם להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 35;

(8) פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 36;

(9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 41(א);

(10) לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולענין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(11) כיהן כנושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולענין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור;

(12) חישב את שווים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(13) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לענין אופן חישוב שווים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

(14) לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 34 האמור לענין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים;

(15) לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(16) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

(17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות סעיף 57;

(18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו המפקח לפי סעיפים 63 או 64;

(19) השתמש במילה “ביטוח” או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 100.

 

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1131 (ה”ח 541)

104. (א) בסעיף זה, “הקנס הבסיסי” – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(2) לגבי יחיד שאינו סוכן יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(4) לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

(1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו המפקח לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

(3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;

(4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף 32(ג1);

(5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(9) תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;

(12) הנהיג תכנית ביטוח שפרטיה לא הוגשו למפקח או שינה את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או תשלומים אחרים, בלי שהגיש למפקח הודעה על כך או בלא קבלת היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 40;

(13) שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;

(14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42א או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור, ביודעו שיש בהם פרט מטעה;

(15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54;

(16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 55;

(17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות סעיף 58;

(18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן המפקח, לפי הוראות סעיף 62(א);

(19) לא מילא אחר הוראה שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 65;

(20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 66;

(21) הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראות סעיפים 67 או 68;

(22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;

(23) לא הודיע למבוטחים או לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי או הקנס האזרחי, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 92יא.

(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:

(1) לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברשיון מבטח, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א), או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;

(3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31(א);

(4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 32(ב);

(5) הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי סעיף 32, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(7) לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בהתאם להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 35;

(8) פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 36;

(9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 41(א);

(10) לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולענין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(11) כיהן כנושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולענין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור;

(12) חישב את שווים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(13) (נמחקה);

(14) לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 34 האמור לענין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים;

(15) (נמחקה);

(16) (נמחקה);

(17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות סעיף 57;

(18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו המפקח לפי סעיפים 63 או 64;

(19) השתמש במילה “ביטוח” או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 100.

 

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת פסקאות 104(ב)(3א), 104(ב)(4א)

 

מיום 1.1.2015

תיקון מס’ 28

ס”ח תשע”ה מס’ 2481 מיום 16.12.2014 עמ’ 62 (ה”ח 704)

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

(1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו המפקח לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

(3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;

(3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות סעיף 32(א1);

(4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף 32(ג1);

(4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות סעיף 32א;

(5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) (נמחקה);

(8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(9) (נמחקה);

(10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;

(12) הנהיג תכנית ביטוח שפרטיה לא הוגשו למפקח או שינה את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או תשלומים אחרים, בלי שהגיש למפקח הודעה על כך או בלא קבלת היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 40;

(12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה למפקח על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 40(א) או (ח), לפי העניין;

(12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהמפקח או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות סעיף 20(ב) או (ח);

(12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(4) או (ח);

(12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת המפקח לפי סעיף 40(ד) או (ח);

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

(1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו המפקח הממונה לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

(3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;

(3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות סעיף 32(א1);

(4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף 32(ג1);

(4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות סעיף 32א;

(5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) (נמחקה);

(8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות המפקח הממונה לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(9) (נמחקה);

(10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת המפקח הממונה לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;

(12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה למפקח לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 40(א) או (ח), לפי העניין;

(12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהמפקח שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות סעיף 20(ב) או (ח);

(12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח הממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(4) או (ח);

(12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת המפקח הממונה לפי סעיף 40(ד) או (ח);

(13) (נמחקה);

(14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42א או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;

(15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54;

(16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 55;

(17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות סעיף 58;

(18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן המפקח הממונה, לפי הוראות סעיף 62(א);

(19) לא מילא אחר הוראה שנתן המפקח הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 65;

(20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן המפקח הממונה לפי הוראות סעיף 66;

(21) הפר הוראה שנתן המפקח הממונה לפי הוראות סעיפים 67 או 68;

(22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;

(23) (נמחקה).

(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:

(1) (נמחקה);

(2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א), או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;

(3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31(א);

(4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 32(ב);

(5) (נמחקה);

(6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;

(7) (נמחקה);

(8) (נמחקה);

(9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 41(א);

(10) (נמחקה);

(11) (נמחקה);

(12) (נמחקה);

(13) (נמחקה);

(14) (נמחקה);

(15) (נמחקה);

(16) (נמחקה);

(17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות סעיף 57;

(18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו המפקח הממונה לפי סעיפים 63 או 64;

(19) השתמש במילה “ביטוח” או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת המפקח הממונה, בניגוד להוראות סעיף 100.

עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

104א. מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות בסעיף 104 כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 884 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 104א

קנס בעבירה נמשכת (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

104ב. בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 884 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 104ב

חובת פיקוח (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005

105. 105. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 104 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 104 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ג)   בסעיף זה, “נושא משרה” – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 884 (ה”ח 175)

החלפת סעיף 105

הנוסח הקודם:

אחריות דירקטור ומנהל עסקים לעבירות

105. 105. מי שהיה דירקטור או מנהל עסקים של מבטח או של סוכן תאגיד בשעה שהתאגיד עבר עבירה על חוק זה, ייחשב כשותף לעבירה וניתן להרשיעו בה, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;

(2)     לאחר שנודע לו כוונת התאגיד לעבור את העבירה, הוא הודיע מיד למפקח על הענין.

פרסום פסק דין או תיקון פרסום

106. בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

ראיה לפרסום

107. הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

פיצויים

108. דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות סעיפים 55 עד 59 כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון מס’ 35) תשע”ז-2017

108א. (א) בסעיף זה, “תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.

(ב)  מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.

(ג)   הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.

(ד)  (1)   הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת;

(2)   לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.

(ה)  הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

מיום 30.7.2017

תקון מס’ 35

ס”ח תשע”ז מס’ 2651 מיום 30.7.2017 עמ’ 1048 (ה”ח 709)

הוספת סעיף 108א

מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון מס’ 38) תשע”ט-2018

108ב. (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.

(ב)  בסעיף זה –

“גורם מעקל” – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   מערכת ההוצאה לפועל;

(2)   המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;

(3)   גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודת המסים (גבייה);

“רכב באובדן” – כל אחד מאלה:

(1)   רכב באובדן גמור כהגדרתו בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ”ח-1998;

(2)   רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי סעיף 38;

“רכב מבוטח” – רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי סעיף 38;

“רכב מעוקל” – רכב שהוטל עליו עיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ”ה-1995, או פקודת המסים (גבייה).

מיום 7.2.2019

תיקון מס’ 38

ס”ח תשע”ט מס’ 2755 מיום 7.11.2018 עמ’ 40 (ה”ח 801)

הוספת סעיף 108ב

התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון מס’ 1) תשנ”ב-1992

109. מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם בפקודת האגודות השיתופיות, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

מיום 1.11.1992

תיקון מס’ 1

ס”ח תשנ”ב מס’ 1395 מיום 9.4.1992 עמ’ 203 (ה”ח 2008)

109. מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בפקיד כמשמעותו בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם בפקודת האגודות השיתופיות, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

תחולת הוראות לגבי כונס נכסים

110. הוראות פרק ה’ לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

ביטול

111. חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי”א-1951 – בטל.

פרסום הוראות הממונה (תיקון מס’ 16) תשס”ה-2005 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

111א. (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן[1].

(ב)  הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

מיום 8.11.2005

תיקון מס’ 16

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 884 (ה”ח 175)

הוספת סעיף 111א

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

פרסום הוראות המפקח הממונה

111א. (א) הוראות המפקח הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.

(ב) הוראות המפקח הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

ביצוע ותקנות

112. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תחילה

113. תחילתו של חוק זה ביום כ”ט בסיון תשמ”א (1 ביולי 1981), למעט פרק ז’ שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

פרסום

114. חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

 

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

תוספת ראשונה

(סעיף 78ב(א))

חלק א’: קרנות גירעוניות

(1)      מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע”מ;

(2)      קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע”מ;

(3)      נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע”מ;

(4)      קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל – אגודה שיתופית בע”מ;

(5)      קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע”מ;

(6)      קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ.

חלק ב’: קרנות מפעליות

(1)      קרן הגמלאות של חברי “אגד” בע”מ;

(2)      קרן הגמלאות של חברי “דן” בע”מ;

(3)      קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע”מ;

(4)      קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא”י בע”מ.

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

הוספת תוספת ראשונה

 

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

תוספת ראשונה א’

(סעיף 78כב(א)(1))

חלק א’

גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר

חודש לידה	גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
עד דצמבר 1948	65
ינואר עד מאי 1949	65 ו-4 חודשים
יוני 1949 עד ינואר 1950	65 ו-8 חודשים
פברואר עד ספטמבר 1950	66
אוקטובר 1950 עד מאי 1951	66 ו-4 חודשים
יוני 1951 עד ינואר 1952	66 ו-8 חודשים
פברואר 1952 ואילך	גיל הפרישה לגבר, כאמור בסעיף 3 לחוק גיל פרישה

חלק ב’

גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה

חודש לידה	גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
עד דצמבר 1953	60
ינואר עד מאי 1954	60 ו-4 חודשים
יוני 1954 עד ינואר 1955	60 ו-8 חודשים
פברואר עד ספטמבר 1955	61
אוקטובר 1955 עד מאי 1956	61 ו-4 חודשים
יוני 1956 עד ינואר 1957	61 ו-8 חודשים
פברואר עד ספטמבר 1957	62
אוקטובר 1957 עד מאי 1958	גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור בחלק ב’ בתוספת לחוק גיל פרישה
יוני 1958 עד ינואר 1959	גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור בחלק ב’ בתוספת לחוק גיל פרישה
פברואר עד ספטמבר 1959	גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור בחלק ב’ בתוספת לחוק גיל פרישה
אוקטובר 1959 עד מאי 1960	גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור בחלק ב’ בתופסת לחוק גיל פרישה
יוני 1960 עד ינואר 1961	גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור בחלק ב’ בתוספת לחוק גיל פרישה
פברואר 1961 ואילך	גיל הפרישה לאישה כאמור בסעיף 3 לחוק גיל פרישה

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 359 (ה”ח 831)

הוספת תוספת ראשונה א’

 

(תיקון מס’ 33) תשע”ז-2017

תוספת ראשונה ב’

(סעיף 78כא, סעיף 78כב(ה)(1)(א))

שם הקרן	תקרת כרית הביטחון (במיליוני שקלים חדשים)
גילעד גמלאות לעובדים דתיים	520
יוזמה קרן פנסיה לעצמאים	119
מגן קרן פנסיה ותיקה	28
קרם פנסיה יסוד “עמית”	87
עתידית קופת פנסיה	68
קופת לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא”י	144
קרן גמלאות של חברי “דן”	95
קרן גמלאות של עורכי דין בישראל	45
קרן הפנסיה ה.ע.ל	821
עתודות קרן פנסיה ותיקה	573

מיום 29.1.2017

תיקון מס’ 33

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 360 (ה”ח 831)

הוספת תוספת ראשונה ב’

 

(תיקון מס’ 10) תשס”ג-2003

תוספת שניה

(סעיף 89)

מיום 1.6.2003

תיקון מס’ 10

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 482 (ה”ח 25)

תוספת תוספת שניה

ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי סעיף 89 –

(1)   לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;

(2)   תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;

(3)   עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;

(4)   תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;

(5)   אין היא מבטח מורשה כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(6)   מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה – על 1,000.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(6) מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך המפקח הממונה – על 1,000.

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

תוספת שלישית

(סעיפים 92א(א) ו-92טו)

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1131 (ה”ח 541)

הוספת תוספת שלישית

חלק א’

(1)      לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981;

(2)      הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’;

(3)      לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי סעיף 34א;

(4)      לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור;

(5)      לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

(6)      לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7)      לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(7א)    הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(1) או (ח);

(תיקון מס’ 28) תשע”ה-2014

(7ב)    הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי סעיף 40(ו) או (ח);

(8)      לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי סעיף 42;

(9)      לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א);

(10)    נכח או נצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 48א(ב);

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(11)    לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיפים 32א(ה), 50 או 73;

(תיקון מס’ 36) תשע”ח-2018

(12)    סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998;

(תיקון מס’ 36) תשע”ח-2018

(13)    סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

(11) לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיפים 32א(ה), 50 או 73.

 

מיום 1.1.2015

תיקון מס’ 28

ס”ח תשע”ה מס’ 2481 מיום 16.12.2014 עמ’ 62 (ה”ח 704)

הוספת פרטים (7א), (7ב)

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(2) הפר הוראה מהוראות המפקח הממונה שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’;

(3) לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי סעיף 34א;

(4) לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור;

(5) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

(6) לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

(7א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר למפקח לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(1) או (ח);

(7ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן המפקח הממונה לפי סעיף 40(ו) או (ח);

(8) לא הגיש למפקח לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי סעיף 42;

(9) לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א);

(10) נכח או נצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר למפקח לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 48א(ב);

 

מיום 1.9.2018

תיקון מס’ 36

ס”ח תשע”ח מס’ 2730 מיום 8.7.2018 עמ’ 739 (ה”ח 693)

הוספת פרטים (12), (13)

 

מיום 25.7.2019

תיקון מס’ 37

ס”ח תשע”ח מס’ 2741 מיום 25.7.2018 עמ’ 880 (ה”ח 732)

הוספת פרט (12)

הנוסח:

(12) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 59ב

חלק ב’

(1)      לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2)      הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי סעיף 32, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3)      לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 35;

(4)      פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 36;

(תיקון מס’ 27) תשע”ד-2013

(4א)    החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 36(ד);

(5)      לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(6)      כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור;

(7)      חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(8)      לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 34 האמור לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

מיום 11.12.2013

תיקון מס’ 27

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 119 (ה”ח 706)

הוספת פרט (4א) בחלק ב’

חלק ג’

(1)      שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(2)      תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(3)      פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי סעיף 38;

(4)      שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;

(תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

(5)      לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 92כב(ד);

(6)      ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי פרק ט’1, שילם עיצום כספי שהוטל לפי פרק זה במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 92יד.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

(5) לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות המפקח הממונה לפי סעיף 92כב(ד);

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011

תוספת רביעית

(סעיפים 92א(א) ו-92טו)

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1133 (ה”ח 541)

הוספת תוספת רביעית

בתוספת זו, “היקף נכסים מנוהלים” – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.

(1)      לעניין מבטח –

היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
	הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
עד 1,000	150,000	400,000	500,000
מעל 1,000 עד 10,000	200,000	450,000	750,000
מעל 10,000	250,000	500,000	1,000,000

(2)      לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
200,000	450,000	750,000

(3)      לעניין סוכן תאגיד –

דמי עמילות בשנה (במיליוני שקלים חדשים)	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
	הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
עד 10	50,000	112,500	187,500
מעל 10	200,000	450,000	750,000

(4)      לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
25,000	60,000	75,000

(5)      לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
4,500	9,000	13,500

(6)      לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי בפרטים (1) עד (3) ואינו נושא משרה או שותף בהם –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
3,000	6,000	9,000

 

(תיקון מס’ 26) תשע”א-2011 (תיקון מס’ 32) תשע”ו-2016

תוספת חמישית

(סעיפים 92טז ו-92יט)

מיום 17.8.2012

תיקון מס’ 26

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1134 (ה”ח 541)

הוספת תוספת חמישית

הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

(1)      בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, חוק הפיקוח על קופות גמל, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

(2)      המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה – עד 50%;

(3)      המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – עד 10%;

(4)      השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

(5)      למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

(6)      לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;

(7)      העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.

מיום 1.11.2016

תיקון מס’ 32

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח 1032)

המפקח הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

(1) בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא המפקח הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא המפקח הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, חוק הפיקוח על קופות גמל, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למפקח לממונה לפני פנייה מטעם המפקח הממונה – עד 50%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המפקח הממונה – עד 10%;

(4) השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

(5) למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

(6) לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; המפקח הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;

 

מנחם בגין                  יורם ארידור

ראש הממשלה                        שר האוצר

יצחק נבון

נשיא המדינה

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

גפני

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

* פורסם ס”ח תשמ”א מס’ 1021 מיום 23.4.1981 עמ’ 208 (ה”ח תשמ”א מס’ 1497 עמ’ 81).

ת”ט ס”ח תשמ”א מס’ 1028 מיום 28.5.1981 עמ’ 298.

תוקן ס”ח תשנ”ב מס’ 1395 מיום 9.4.1992 עמ’ 203 (ה”ח תש”ן מס’ 2008 עמ’ 263) – תיקון מס’ 1 בסעיף 18 לחוק הביקורת הפנימית, תשנ”ב-1992; תחילתו ביום 1.11.1992.

ס”ח תשנ”ד מס’ 1434 מיום 28.9.1993 עמ’ 2 (ה”ח תשנ”ג מס’ 2194 עמ’ 285) – תיקון מס’ 2; תחילתו ביום 18.1.1993. ת”ט ס”ח תשנ”ד מס’ 1435 מיום 18.10.1993 עמ’ 4.

ס”ח תשנ”ה מס’ 1512 מיום 24.3.1995 עמ’ 158 (ה”ח תשנ”ה מס’ 2336 עמ’ 178) – תיקון מס’ 3 בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס’ 4), תשנ”ה-1995.

ס”ח תשנ”ו מס’ 1557 מיום 19.1.1996 עמ’ 45 (ה”ח תשנ”ה מס’ 2428 עמ’ 586) – תיקון מס’ 4.

ס”ח תשנ”ז מס’ 1607 מיום 7.1.1997 עמ’ 32 (ה”ח תשנ”ז מס’ 2556 עמ’ 12) – תיקון מס’ 5 בסעיף 13 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), תשנ”ז-1996; תחילתו ביום 1.1.1997.

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 211 (ה”ח תשנ”ז מס’ 2615 עמ’ 333) – תיקון מס’ 6.

ס”ח תשנ”ז מס’ 1634 מיום 5.8.1997 עמ’ 212 (ה”ח תשנ”ז מס’ 2622 עמ’ 349) – תיקון מס’ 7; ר’ סעיף 2 לענין תחולה.

2. הוראות חוק זה יחולו על עילה שנוצרה מיום תחילת החוק ואילך.

ס”ח תשנ”ח מס’ 1645 מיום 15.1.1998 עמ’ 64 (ה”ח תשנ”ח מס’ 2650 עמ’ 20) – תיקון מס’ 8 בסעיף 13 בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ”ח-1998; תחילתו ביום 1.1.1998.

ס”ח תשס”ב מס’ 1823 מיום 15.1.2002 עמ’ 97 (ה”ח תשס”א מס’ 2982 עמ’ 527) – תיקון מס’ 9 בסעיף 10 לחוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה), תשס”ב-2002.

ס”ח תשס”ג מס’ 1892 מיום 1.6.2003 עמ’ 477 (ה”ח הממשלה תשס”ג מס’ 25 עמ’ 262) – תיקון מס’ 10 בסעיף 73 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס”ג-2003; תחילתו ביום 1.6.2003 ור’ סעיף 74 לענין הוראות מעבר.

74. (א) קרן ותיקה, למעט ותיקה שמתקיימים בה התנאים שבסעיף 78טז לחוק הפיקוח, כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, שאין לה ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח, ימנה לה המפקח מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78ד לחוק הפיקוח, כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, עד יום ג’ באב התשס”ג (1 באוגוסט 2003).

(ב) היה לקרן ותיקה ערב תחילתו של חוק זה מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח, יראו אותו כמי שמונה למנהל מיוחד לאותה קרן לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, לתקופה שעד תום שנה מיום התחילה, ורשאי המפקח להאריך את תקופת כהונתו מפעם לפעם, בהתאם להוראות פרק ז’1 לחוק הפיקוח, כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה.

(ג) מונתה לפני יום התחילה ועדת הנהלה לקרן ותיקה שמונה לה מנהל מורשה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את חבריה כמי שמונו לחבר מינהלה לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, לתקופה שעד תום שנה מיום התחילה, והמפקח רשאי להאריך את תקופת כהונתם מפעם לפעם, בהתאם להוראות פרק ז’1 לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה.

ס”ח תשס”ד מס’ 1919 מיום 18.1.2004 עמ’ 55 (ה”ח הממשלה תשס”ד מס’ 64 עמ’ 201) – תיקון מס’ 11 בסעיף 23 לחוק גיל פרישה, תשס”ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004.

ס”ח תשס”ד מס’ 1936 מיום 4.4.2004 עמ’ 370 (ה”ח הממשלה תשס”ד מס’ 95 עמ’ 378) – תיקון מס’ 12; ר’ סעיף 7 לענין תחילה ותחולה. תוקן ס”ח תשס”ד מס’ 1947 מיום 30.6.2004 עמ’ 433 (ה”ח הממשלה תשס”ד מס’ 107 עמ’ 490) – תיקון מס’ 12 (תיקון) תשס”ד-2004; תחילתו ביום 1.7.2004.

7. (א) תחילתו של סעיף 78ט(ב)(3) לחוק העיקרי, בסעיף 1(1) לחוק זה, ביום ה’ בתשרי התשס”ד (1 באוקטובר 2003), והוא יחול לגבי מי שהחל לקבל קצבה במועד האמור או לאחריו.

(ב) סעיף 78ט(ב)(6) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, יחול לגבי תשלומים כאמור באותו סעיף, ששילמה הקרן בעד חודש אפריל 2004 ואילך.

(ג) סעיף 78יא לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול לגבי תשלומים כאמור באותו סעיף, המועברים לקרן בעד חודש ינואר 2004 ואילך.

(ד) (1) תחילתם של סעיפים 3, 32, 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסעיף 5 לחוק זה, ביום י”ב בתמוז התשס”ד (1 ביולי 2004).

(2) סעיף 9(17) לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בסעיף 6(3) לחוק זה, יחול לגבי כספים שקיבל עובד על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, בשנת המס 2005 ואילך, ואולם הוראות הסעיף האמור, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול לגבי כספים שיקבל העובד על פי הביטוח, בסכום חד-פעמי. לאחר תחילתו של חוק זה, בשל מקרה ביטוח שאירוע לפני תחילתו של חוק זה.

ס”ח תשס”ה מס’ 1995 מיום 7.4.2005 עמ’ 331 (ה”ח תשס”א מס’ 2951 עמ’ 326) – תיקון מס’ 13 בסעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס’ 2), תשס”ה-2005; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס”ח תשס”ה מס’ 2008 מיום 29.6.2005 עמ’ 527 (ה”ח הכנסת תשס”ה מס’ 81 עמ’ 158) – תיקון מס’ 14; תחילתו ביום 1.10.2003.

ס”ח תשס”ה מס’ 2018 מיום 1.8.2005 עמ’ 732 (ה“ח הכנסת תשס”ה מס’ 66 עמ’ 90) – תיקון מס’ 15.

ס”ח תשס”ה מס’ 2024 מיום 10.8.2005 עמ’ 859 (ה”ח הממשלה תשס”ה מס’ 175 , עמ’ 690) – תיקון מס’ 16 בסעיף 12 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), תשס”ה-2005; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו ור’ סעיף 14 לענין הוראות מעבר. ת”ט ס”ח תשס”ו מס’ 2035 מיום 22.11.2005 עמ’ 19.

14. (א) תחילתו של פרק זה 90 ימים ממועד פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) מבטח שהוא אגודה שיתופית ושאינו קופת גמל לקצבה, שערב יום התחילה היה בידיו רשיון מבטח שניתן לו לפי סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), כנוסחו בחוק זה, אף שאינו חברה כהגדרתה בחוק החברות, ואולם הוראות סימן א’1 לפרק ד’ לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(31) לחוק זה, יחולו עליו בשינויים שיורה המפקח.

(ג) מבטח שערב יום התחילה ניהל כדין קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, מכוח רשיון שניתן לו לפי הוראות סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו במועד האמור, ומכוח אישור חברה מנהלת שניתן לו לפי הוראות תקנות קופות גמל, רשאי להמשיך ולעסוק בעסקי ביטוח, בכפוף להוראות חוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בחוק זה, ויראו אותו כמי שניתן לו רשיון מבטח בהתאם להוראות סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(9)(ב) לחוק זה.

(ד) מבטח שערב יום התחילה פעל כדין כקופת גמל לקצבה, מכוח רשיון שניתן לו לפי הוראות סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו במועד האמור, ומכוח אישור קופת גמל שניתן לו לפי הוראות תקנות קופות גמל, למעט אגודה שיתופית ולמעט קרן פנסיה ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי להמשיך ולעסוק בעסקי ביטוח, מכוח הרישיון האמור, בכפוף להוראות חוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בחוק זה, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ועד למועד האמור יראו אותו, לענין כל דין, כמי שניתן לו רשיון מבטח בהתאם להוראות סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(9)(ב) לחוק זה.

(ה) מבטח שערב יום התחילה פעל כדין כקופת גמל לקצבה מכוח רשיון שניתן לו לפי הוראות סעיף 15(א)(1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו במועד האמור, ומכוח אישור קופת גמל שניתן לו לפי הוראות תקנות קופות גמל, והוא אגודה שיתופית או שמונה לו מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי להמשיך ולעסוק בעסקי ביטוח, בכפוף להוראות חוק הפיקוח על הביטוח כנוסחו בחוק זה, ויראו אותו, לענין כל דין, כמי שניתן לו רשיון מבטח בהתאם להוראות סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(9)(ב) לחוק זה, אף אם אינו חברה כהגדרתה בחוק החברות; על מבטח כאמור שהוא אגודה שיתופית, יחולו הוראות סימן א’1 לפרק ד’ לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(31) לחוק זה, בשינויים שיורה המפקח.

(ו) על אף הוראות סעיפים 25(ג), 26(ג) ו-28א לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחם בסעיפים 12(16)(ב), 12(17) ו-12(20) לחוק זה, מי שערב יום התחילה היה בידו רשיון סוכן ביטוח, שניתן לו לפי חוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו ערב יום התחילה, והיה גם יועץ השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995, רשאי להמשיך ולעסוק בתיווך לענין ביטוח לתקופה של שנה מיום התחילה.

(ז) מי שערב יום התחילה היה בידו רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח חיים, שניתן לו לפי חוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו החל ביום התחילה כבעל רישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 28(א)(3) לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 12(19) לחוק זה.

(ח) מי שהחזיק בדין ערב יום התחילה יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמו שפועל בלא היתר לפי הוראות סעיף 32 לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(25)(ב) לחוק זה, ובלבד שלא ירכוש החל ביום התחילה, ללא היתר לפי סעיף 32 האמור, אמצעי שליטה כלשהו באותו מבטח, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים.

(ט) על אף הוראות סעיף קטן (ח), מי שהחזיק ערב יום התחילה עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי סעיף 32 לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(25)(ב) לחוק זה, להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור בפסקה (2) להגדרה “אמצעי שליטה” שבסעיף 1 לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחה בסעיף 12(2) לחוק זה.

(י) הוראות סעיפים קטנים (ח) ו-(ט) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.

(יא) מי ששלט ערב יום התחילה בסוכן תאגיד, זכאי להיתר לפי הוראות סעיף 32(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(25)(ב) לחוק זה, לענין אותה שליטה, ואולם אם לא הגיש למפקח בקשה להיתר כאמור, עד תום ששה חודשים מיום התחילה – רואים אותו כאילו ויתר על זכאותו כאמור.

(יב) חוזרים שהוציא המפקח לפני יום התחילה, יראו אותם כהוראות שניתנו לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 12(3) לחוק זה, ומועד תחילתם, לענין פרק ט’1 וסעיפים 104 עד 105 ו-111א לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחם בחוק זה, ביום התחילה או במועד מאוחר יותר שנקבע בהם.

ס”ח תשס”ו מס’ 2054 מיום 12.3.2006 עמ’ 279 (ה”ח הכנסת תשס”ה מס’ 93 עמ’ 232) – תיקון מס’ 17 בסעיף 32 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006.

ס”ח תשס”ח מס’ 2125 מיום 1.1.2008 עמ’ 121 (ה”ח הממשלה תשס”ח מס’ 335 עמ’ 16) – תיקון מס’ 18 בסעיף 13 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), תשס”ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2008.

ס”ח תשס”ח מס’ 2130 מיום 28.1.2008 עמ’ 165 (ה”ח הממשלה תשס”ז מס’ 291 עמ’ 324, 341) – תיקון מס’ 19 בסעיף 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס’ 3) תשס”ח-2008.

ס”ח תשס”ט מס’ 2205 מיום 29.7.2009 עמ’ 292 (ה”ח הכנסת תשס”ט מס’ 274 עמ’ 96) – תיקון מס’ 20.

ס”ח תש”ע מס’ 2237 מיום 24.3.2010 עמ’ 474 (ה”ח הממשלה תש”ע מס’ 485 עמ’ 375) – תיקון מס’ 21 בסעיף 91 לחוק בנק ישראל, תש”ע-2010; תחילתו ביום 1.6.2010.

ס”ח תש”ע מס’ 2241 מיום 3.6.2010 עמ’ 515 (ה”ח הכנסת תש”ע מס’ 310 עמ’ 110) – תיקון מס’ 22 בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים (תיקון מס’ 3), תש”ע-2010; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור’ סעיף 6 לענין הוראת מעבר.

6. חוק זה לא יחול על חוזים אחידים שנכרתו לפני יום התחילה.

ס”ח תש”ע מס’ 2243 מיום 15.6.2010 עמ’ 545 (ה”ח הממשלה תש”ע מס’ 502 עמ’ 986) – תיקון מס’ 23.

ס”ח תשע”א מס’ 2262 מיום 18.11.2010 עמ’ 53 (ה”ח הממשלה תשס”ח מס’ 403 עמ’ 694) – תיקון מס’ 24 בסעיף 8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס’ 5 והוראת שעה), תשע”א-2010.

ס”ח תשע”א מס’ 2280 מיום 10.3.2011 עמ’ 380 (ה”ח הממשלה תשע”א מס’ 541 עמ’ 6, 65) – תיקון מס’ 25 בסעיף 14 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) (תיקון מס’ 3), תשע”א-2011.

ס”ח תשע”א מס’ 2316 מיום 17.8.2011 עמ’ 1120 (ה”ח הממשלה תשע”א מס’ 541 עמ’ 153) – תיקון מס’ 26 בסעיף 1 לחוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), תשע”א-2011; ר’ סעיף 4 לענין תחילה [לתשומת הלב: סעיף 4 נוקט לשון “תחילתן של ההוראות לעניין עיצומים כספיים שנה מיום פרסומו של חוק זה”. הטמעת התיקון נעשתה בהתייעצות עם אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר]. תחילתן של הוראות חוק הפיקוח על הביטוח וחוק קופות גמל לעניין עיצומים כספיים שנה מיום פרסומו של חוק זה.

ס”ח תשע”ד מס’ 2420 מיום 11.12.2013 עמ’ 109 (ה”ח הממשלה תשע”ב מס’ 706 עמ’ 1084) – תיקון מס’ 27 בסעיף 32 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע”ד-2013; ר’ סעיף 39(ג) לענין תחילה והוראות מעבר.

ס”ח תשע”ה מס’ 2481 מיום 16.12.2014 עמ’ 60 (ה”ח הממשלה תשע”ב מס’ 704 עמ’ 1064) – תיקון מס’ 28 בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), תשע”ה-2014; תחילתו ביום 1.1.2015 ור’ סעיף 3(ב) לענין תחולה.

3. (ב) הוראות סעיף 40(ה) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחן בסעיף 1(1) לחוק זה, יחולו על פוליסות שהוצאו מיום התחילה ואילך, ואולם אין באמור כדי לגרוע מסמכויות ההתערבות של המפקח כהגדרתו בחוק האמור, לעניין מתן הוראות לגבי פוליסות שהוצאו לפני יום התחילה, כפי שהיו ערב תחילתו של חוק זה.

ס”ח תשע”ו מס’ 2507 מיום 5.11.2015 עמ’ 26 (ה”ח הממשלה תשע”ה מס’ 939 עמ’ 868) – תיקון מס’ 29 בסעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס’ 13 והוראת שעה), תשע”ו-2015.

ס”ח תשע”ו מס’ 2511 מיום 30.11.2015 עמ’ 252 (ה”ח הממשלה תשע”ה מס’ 951 עמ’ 1566) – תיקון מס’ 30 בסעיף 42 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), תשע”ו-2015; ר’ סעיף 43 לענין תחילה ותחולה.

43. תחילתו של חוק הפיקוח, כנוסחו בסימן זה, ביום כ’ בטבת התשע”ו (1 בינואר 2016) והוא יחול על ניכוי שנעשה באותו מועד ואילך, או על פסק דין או הסכם שמכוחם רשאי המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו לבצע ניכוי, שניתן או נכרת לפי העניין, ביום האמור ואילך, והכול לפי המוקדם.

ס”ח תשע”ו מס’ 2570 מיום 1.8.2016 עמ’ 1130 (ה”ח הממשלה תשע”ו מס’ 975 עמ’ 202) – תיקון מס’ 31 בסעיף 109 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע”ו-2016; תחילתו ביום 1.6.2017 אך ר’ סעיף 114(ב) שם.

ס”ח תשע”ו מס’ 2582 מיום 21.8.2016 עמ’ 1254 (ה”ח הממשלה תשע”ו מס’ 1032 עמ’ 890) – תיקון מס’ 32 בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), תשע”ו-2016; ר’ סעיפים 24, 25 לענין תחילה והוראות מעבר.

24. תחילתו של חוק זה ביום ל’ בתשרי התשע”ז (1 בנובמבר 2016) (להלן – יום התחילה), ורשאי השר, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לדחות את יום התחילה אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות להפעלת הוראות חוק זה.
25. (א) תקנות שהותקנו בידי שר האוצר לפני יום התחילה, מכוח סמכותו לפי סעיפים 35, 36(א), 38, 39(א) ו-41ו(א) לחוק הפיקוח על הביטוח ולפי סעיפים 4(א), 22, 23(ג), 24, 27(ד), 33(א) ו-40 לחוק הפיקוח על קופות גמל, בעניינים שהסמכות למתן הוראות לגביהם הועברה בחוק זה לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה), ושעמדו בתוקפן ערב יום התחילה, ימשיכו לעמוד בתוקפן כל עוד לא בוטלו או הוחלפו בהוראות הממונה מכוח סמכותו לפי אותם סעיפים, כפי שהועברה לו בחוק זה.

(ב) נתן הממונה הוראות המבטלות או המחליפות תקנות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א), יפרט בהודעה שהוא מפרסם ברשומות לפי סעיף 111א לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 59 לחוק הפיקוח על קופות גמל לעניין אותן הוראות, את רשימת התקנות המבוטלות או המוחלפות.

(ג) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בחוק זה, מי שכיהן ערב יום התחילה כממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יראו אותו כמי שמונה לממונה לפי הסעיף האמור, והוא יכהן בתפקיד עד תום חמש שנים ממועד מינויו לראשונה.

(ד) על אף האמור בסעיף 4 לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, חבר ועדה שכיהן ערב יום התחילה, ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו.

ס”ח תשע”ז מס’ 2599 מיום 29.1.2017 עמ’ 342 (ה”ח הממשלה תשע”ד מס’ 831 עמ’ 224) – תיקון מס’ 33.

ס”ח תשע”ז מס’ 2606 מיום 27.2.2017 עמ’ 427 (ה”ח הממשלה תשע”ו מס’ 1046 עמ’ 1052) – תיקון מס’ 34 בסעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס’ 192), תשע”ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס”ח תשע”ז מס’ 2651 מיום 30.7.2017 עמ’ 1048 (ה”ח הכנסת תשע”ז מס’ 709 עמ’ 184) – תיקון מס’ 35; ר’ סעיף 2 לענין תחולה.

2. הוראות סעיף 108א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו על הודעה כמשמעותה בסעיף האמור שנשלחה ביום פרסומו של חוק זה ואילך ועל תביעה כהגדרתה באותו סעיף שהוגשה לבית המשפט ביום פרסומו של חוק זה ואילך.