חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע”א–2011

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) [מס’ 26]

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ”א–1981‏[1] (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח) –

(1) אחרי סעיף 49 יבוא:

“סימן ב’1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי

הגדרות

49א.

בסימן זה –

“חומר מחשב”, “מחשב” – כהגדרתם בחוק המחשבים;

“חוק המחשבים” – חוק המחשבים, התשנ”ה–1995‏[2];

“חפץ” – כהגדרתו בפקודת מעצר וחיפוש;

“מסמך” – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

“פקודת מעצר וחיפוש” – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט–1969‏[3].

מוסמכי פיקוח

49ב.

(א) המפקח יסמיך עובדי משרד האוצר לצורך הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 49ג ו-49ד (בחוק זה – מוסמך פיקוח).

(ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של המפקח אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 49ג ו-49ד, כפי שהורה המפקח באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 49ד(א)(3) – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה המפקח.

סמכויות פיקוח

49ג.

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי המפקח או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 49ה –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

(2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

סמכויות בירור מינהלי

49ד.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית או בסעיף 104, למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו-(3) עד (11) בחלק א’ לתוספת השלישית (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי המפקח, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 49ג –

(1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2) לזמן כל אדם שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

(3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

(ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי-ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד–1984‏[4], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

(ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;

(2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.

(ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 23א, 24(א)(1) ו-(ב), 26 עד 28, 31 ו-45 והוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים לפי העניין.

חובת הזדהות

49ה.

מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 49ג או 49ד אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי המפקח, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון

49ו.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

(ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי המפקח להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

(2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, ללא דיחוי.

(ג) המפקח יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם המפקח כאמור גם את דבר הערעור.”;

(2) בכותרת פרק ט’1, המילים “וקנס אזרחי” – יימחקו;

(3) במקום סעיף 92א יבוא:

“עיצום כספי

92א.

(א) הפר אדם את הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א–1981‏[5], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת הרביעית.

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104, רשאי המפקח להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית;

(2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ג) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, “עובד זוטר” – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

(2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

הודעה על
כוונת חיוב

92א1.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 92א (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת המפקח כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:

(1) פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המפקח, בהתאם להוראות סעיף 92א4;

(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה.

התחייבות להימנע מהפרה

92א2.

(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 92א1, להמציא לו הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בסימן זה – הודעה על התחייבות).

(ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות); המפקח רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.

(ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו המפקח הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

הפרת ההתחייבות

92א3.

(א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 92ה; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהמפקח נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 92ה; המפקח ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

(3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 92א2(ב) – ישלח לו המפקח הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.

(ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר המפקח למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

זכות טיעון

92א4.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה המפקח.

זכות לקבלת מידע

92א5.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת המפקח נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 92א7; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל המפקח ממועד מסירת ההודעה כאמור.

פרוטוקולים

92א6.

במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות המפקח; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

החלטת המפקח ודרישת תשלום

92א7.

(א) המפקח יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 92א4, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92טז.

(ב) החליט המפקח לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.

(ג) החליט המפקח שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.

(ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 92א4 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.”;

(4) סעיפים 92ג ו-92ד – בטלים;

(5) בסעיף 92ה –

(א) בסעיף קטן (א), המילים “למעט הפרה כאמור בסעיף 92א(ב),” והמילים “או על הקנס האזרחי” – יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ב), המילים “או על הקנס האזרחי” והמילים “או הקנס” – יימחקו, ובהגדרה “הפרה חוזרת”, במקום “המפורטות בסעיפים 92א ו-92ג” יבוא “כאמור בסעיף 92א” והמילים “או קנס אזרחי” – יימחקו;

(6) במקום סעיף 92ו יבוא:

“המועד לתשלום העיצום הכספי

92ו.

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 92א7(ב).”;

(7) בסעיף 92ז –

(א) בכותרת השוליים, המילים “וקנס אזרחי” – יימחקו;

(ב) במקום “והקנס האזרחי יהיו” יבוא “יהיה” ובמקום “ביום הדרישה לתשלום” יבוא “ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 92א4 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב”, אחרי “ערעור” יבוא “על דרישת תשלום”;

(8) בסעיף 92ח, המילים “או קנס אזרחי” – יימחקו;

(9) בסעיף 92ט, במקום “וקנס אזרחי ייגבו” יבוא “ייגבה”;

(10) בסעיף 92י –

(א) בסעיף קטן (א), במקום “קנס אזרחי” יבוא “עיצום כספי לפי סעיף 92א(ב)”;

(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא

“(ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 104, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.”;

(11) סעיף 92יא – בטל;

(12) בסעיף 92יב –

(א) בסעיף קטן (א), במקום “על דרישה לתשלום עיצום כספי או קנס אזרחי” יבוא “על דרישת תשלום”;

(ב) בסעיף קטן (ב), המילים “או קנס אזרחי” – יימחקו;

(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

“(ב1) הוגש ערעור על החלטת המפקח, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח, לבטלה או לשנותה.”

(ג) בסעיף קטן (ג), במקום “העיצום הכספי או הקנס האזרחי” יבוא “העיצום הכספי “;

(13) אחרי סעיף 92יב יבוא:

“אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל

92יג.

(א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.

(ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

(ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) בסעיף זה, “שותפות” ו”שותף מוגבל” – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל”ה–1975[6].

איסור שיפוי וביטוח

92יד.

(א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;

(2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

(ב)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור בסעיף 92כא או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

(2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

שינוי התוספת השלישית והתוספת הרביעית

92טו.

שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית ואת התוספת הרביעית, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי התוספת הרביעית לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;

(2) לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;

(3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;

(4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;

(5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;

בסעיף זה, “נושא משרה” – כהגדרתו בחוק החברות וכן חבר ועדת השקעות.”

הפחתת העיצום הכספי ושינוי התוספת החמישית

92טז.

(א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 92א, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע המפקח לפי התוספת האמורה.

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת החמישית.

פריסת תשלום עיצום כספי

92יז.

(א) המפקח רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92טז, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

(ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המפקח על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.

הפרת הוראה
זהה כלפי
כמה מבוטחים

92יח.

המפקח רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

עיצום כספי
על-תנאי

92יט.

(א) החליט המפקח על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על-תנאי לתקופה שיקבע המפקח ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה בהתאמה – עיצום על-תנאי ותקופת התנאי).

(ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המפקח לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.

(ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע המפקח, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על-תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי

92כ.

(א) בסעיף זה, “התקופה הקובעת” – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי סעיף 49ג או הליך בירור מינהלי לפי סעיף 49ד (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.

(ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.

(ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהמפקח להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:

(1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;

(2) התחמקות המפר;

(3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;

(4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

תשלום לנפגע ההפרה

92כא.

(א) בלי לגרוע מסמכויות המפקח לפי סעיפים 60 עד 62, המפקח רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:

(1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור הגבוה מבין אלה:

(א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;

(ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

(2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

(ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 92ח, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות סעיף 92ט.

(ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.

(ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –

(1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;

(2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;

(3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

פרסום על הטלת עיצום כספי

92כב.

(א)

(1) הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92טז ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.

(2) על אף האמור בפסקה (1), המפקח רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.

(ב) פרסם המפקח דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם המפקח את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

(ג) החליט המפקח להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 92יט, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 92יט והנימוקים להטלת העיצום על-תנאי.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א)
עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.

(ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות סעיף 49ו, יפרסם המפקח את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.

(ו) המפקח רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ”ח–1998[7], בשינויים המחויבים לפי העניין.

דיווח על החלטות המפקח

52כג.

המפקח ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי פרק זה; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות סעיף 92כב.”;

(14) בסעיף 104 –

(א) בסעיף קטן (א), בהגדרה “הקנס הבסיסי” –

(1) בפסקה (1), אחרי “לגבי סוכן יחיד” יבוא “ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו”;

(2) בפסקה (2), במקום “שאינו סוכן יחיד” יבוא “שאינו מנוי בפסקה (1)”;

(ב) בסעיף קטן (ב) –

(1) פסקאות (7), (9), (13) ו-(23) – יימחקו;

(2) בפסקה (14), אחרי “או מסמך שהכין” יבוא “הכוללים פרט מטעה” והסיפה החל במילים “ביודעו שיש” – תימחק;

(ג) בסעיף קטן (ג), פסקאות (1), (5), (7), (8) ו-(10) עד (14) – יימחקו;

(15) אחרי התוספת השנייה יבוא:

“תוספת שלישית

(סעיפים 92א(א) ו-92טו)

חלק א’

(1) לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ”א–1981;

(2) הפר הוראה מהוראות המפקח שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’;

(3) לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי סעיף 34א;

(4) לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור;

(5) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לעניין אופן חישוב שווים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

(6) לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(7) לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

(8) לא הגיש למפקח דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי סעיף 42;

(9) לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א);

(10) נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר למפקח פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 48א(ב);

(11) לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיפים 50 או 73.

חלק ב’

(1) לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות סעיף 14;

(2) הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי סעיף 32, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3) לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 35;

(4) פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 36;

(5) לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(6) כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור;

(7) חישב את שווים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(8) לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 34 האמור לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

חלק ג’

(1) שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(2) תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;

(3) פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי סעיף 38;

(4) שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;

(5) לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות המפקח לפי סעיף 92כב(ד);

(6) ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי פרק ט’1, שילם עיצום כספי שהוטל לפי פרק זה במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 92יד.

תוספת רביעית

(סעיפים 92א(א) ו-92טו)

בתוספת זו, “היקף נכסים מנוהלים” – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.

(1) לעניין מבטח –

היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)	הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
עד 1,000	150,000	400,000	500,000
מעל 1,000 עד 10,000	200,000	450,000	750,000
מעל 10,000	250,000	500,000	1,000,000

(2) לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
200,000	450,000	750,000

(3) לעניין סוכן תאגיד –

דמי עמילות בשנה (במיליוני שקלים חדשים)	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
דמי עמילות בשנה (במיליוני שקלים חדשים)	הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
עד 10	50,000	112,500	187,500
מעל 10	200,000	450,000	750,000

(4) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רשיון –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
25,000	60,000	75,000

(5) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
4,500	9,000	13,500

(6) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי בפרטים (1)
עד (3) ואינו נושא משרה או שותף בהם –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השלישית	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השלישית
3,000	6,000	9,000

תוספת חמישית

(סעיפים 92טז ו-92יט)

המפקח רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

(1) בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא המפקח כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם, מצא המפקח כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, חוק הפיקוח על קופות גמל, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למפקח לפני פנייה מטעם המפקח – עד 50%;

(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המפקח – עד 10%;

(4) השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

(5) למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי– עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

(6) לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; המפקח יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה.

(7) העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.”

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) [מס’ 7]

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה–2005‏[8] (להלן – חוק קופות גמל) –

(1) בסעיף 39(ג), במקום “סעיפים 50 עד 50ג” יבוא “סימן ב’1 בפרק ד’, סעיפים” ובמקום הסיפה החל במילים “ובשינוי זה” יבוא “ובשינויים אלה:

(1) בסעיף 49ד(א) לחוק האמור, ברישה, במקום “למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו-(3) עד (8) בחלק א’ לתוספת השלישית” יקראו “למעט הפרה המנויה בפרטים (1), ו-(3) עד (9) בחלק א’ לתוספת הראשונה לחוק הפיקוח על קופות גמל”;

(2) לעניין סעיף 68(א) לחוק האמור, רשאי הממונה להורות גם על העברת ניהול קופת גמל לחברה מנהלת אחרת.”;

(2) בכותרת פרק ה’, המילים “וקנס אזרחי” – יימחקו;

(3) במקום סעיף 43 יבוא:

“עיצום כספי

43.

(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת הראשונה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת השנייה.

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 49, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 49(א) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת השנייה אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה;

(2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 49(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי התוספת השנייה אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה.”;

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) –

(1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, “עובד זוטר” – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו;

(2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.”;

(4) סעיפים 45 ו-46 – בטלים;

(5) בסעיף 47, המילים “וקנס אזרחי” – יימחקו, במקום “92ד עד 92יב” יבוא “92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג”, והסיפה החל במילה “ואולם” – תימחק;

(6) אחרי סעיף 47 יבוא:

“שינוי התוספת הראשונה
והתוספת השנייה

47א.

שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי התוספת השנייה לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין חברה מנהלת – 2,000,000 שקלים חדשים;

(2) לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת – 1,500,000 שקלים חדשים;

(3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת – 150,000 שקלים חדשים;

(4) לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי בפסקאות (1) או (2) ואינו נושא משרה בו – 18,000 שקלים חדשים.”;

(7) בסעיף 48, בפסקה (1) להגדרה “הקנס הבסיסי”, במקום “לגבי יחיד” יבוא “לגבי יחיד העובד בתאגיד המנוי בפסקאות (2) או (3) ואינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ולגבי יחיד אחר”;

(8) בסעיף 49 –

(א) בסעיף קטן (א), פסקאות (1) עד (6), (8), (9), (11), (16) ו-(18) – יימחקו;

(ב) בסעיף קטן (ב), פסקאות (8), (10), (12) ו-(20) – יימחקו;

(9) בסעיף 86 –

(א) בסעיף קטן (יא), במקום “בסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 43(א)” יבוא “בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי התוספת השנייה אילו הפרה הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה”;

(ב) בסעיף קטן (יג), במקום “בשיעור כאמור בסעיף 43(ב)” יבוא “בסכום שהיה ניתן להטיל עליה לפי התוספת השנייה אילו הפרה הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה”;

(10) אחרי סעיף 86 יבוא:

“תוספת ראשונה

(סעיפים 43(א) ו-47א)

חלק א’

(1) לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה לפי הוראות סעיף 34א לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחל בסעיף 9(ג);

(2) הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי הוראות סעיפים 11(ה), 20(ג), 36(א), 39(ב) או לפי סימן א’1 לפרק ד’ בחוק הפיקוח על הביטוח כפי שהוחל בסעיף 10;

(3) לא העמיד לעיון הציבור את תקנון קופת הגמל וכל שינוי בו, לא המציא עותק של התקנון או לא פרסם אותו, בניגוד להוראות סעיף 18(א) או (ב) או בניגוד להוראות הממונה לפי סעיף 18(ג);

(4) לא מסר לחברה מנהלת, בעת הפקדת כספים בקופת גמל שבניהולה, פרטים שנדרש למסרם בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 22(ב)(2);

(5) לא שלח לעמיתים בקופת גמל דוחות תקופתיים או דוחות נוספים בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 35;

(6) לא מילא אחר דרישה שניתנה לו בהתאם להוראות סעיפים 50 או 73 לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחלו בסעיף 39(ג);

(7) לא הגיש לממונה דוחות והודעות בהתאם להוראות סעיף 42 לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחל בסעיף 40;

(8) לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של חברה מנהלת את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א) לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחל בסעיף 40;

(9) לא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בהתאם להוראות סעיף 48א(ב) לחוק הפיקוח, כפי שהוחל בסעיף 40.

חלק ב’

(1) לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון חברה מנהלת או באישור קופת גמל, בניגוד להוראות סעיף 2;

(2) הפר תנאי בהיתר שניתן לפי סעיף 9, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(3) לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר בחברה מנהלת בהתאם להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’ בחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחלו בסעיף 10, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

(4) כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בחברה מנהלת, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א’1 לפרק ד’ בחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחלו בסעיף 10;

(5) לא מינה ועדת השקעות בהתאם להוראות לפי סעיפים 11(א) ו-(ד) ו-12, או שמינה ועדת השקעות שלא בהתאם להוראות האמורות;

(6) כיהן כחבר ועדת השקעות או פעל במסגרת תפקידו כחבר ועדת השקעות, בניגוד להוראות לפי סעיפים 11(ד) ו-12;

(7) לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי סעיף 22(ב)(1) לעניין תשלומי כספים לקופת גמל;

(8) לא גבה ממעבידים ריבית בשל איחור בהפקדה, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 22(ב)(2);

(9) לא המציא לעמיתים או למעבידים אישורים, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 22(ב)(3);

(10) שילם כספים, קיבל כספים או העביר כספים, מקופת גמל, בניגוד להוראות סעיף 23(א);

(11) לא פעל בהתאם להוראות השר לפי סעיף 23(ב) לעניין משיכה והעברה של כספים מקופת גמל וממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית ולעניין המשך הפקדת כספים בקופת גמל;

(12) לא מסר אישורים, פרטים, נתונים ומסמכים, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 23(ד);

(13) לא פעל לאיתור עמיתים או מוטבים, בהתאם להוראות השר לפי סעיף 24;

(14) הפקיד מזומנים של קופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 28(א) או ניהל חשבון ניירות ערך של קופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 28(ב);

(15) לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 29 לעניין החזקת נכסי קופת גמל ורישומם;

(16) שעבד נכסי קופת גמל, בניגוד להוראות לפי סעיף 30;

(17) לא השתתף בהצבעה באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות לפי סעיף 31(א), או לא מילא אחר הוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 31(ב);

(18) חישב את שוויים של נכסי קופת גמל בניגוד להוראות השר לפי סעיף 33(א);

(19) לא פעל בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 33(ב) לעניין אופן חישוב שוויים של נכסי קופת גמל;

(20) לא חישב תשואה שהשיגה קופת גמל על נכסיה או לא זקף את רווחי הקופה והפסדיה לחשבונות העמיתים, באופן ובמועדים שקבע השר לפי סעיף 34, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות הסעיף האמור לעניין כספים חדשים שהופקדו בחשבונות העמיתים.

חלק ג’

(1) השקיע כספי קופת גמל שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 26 או 57(ב);

(2) שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה);

(3) תיאר תיאור מטעה ביחס לקופת גמל או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב);

(4) לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 92כב(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח, כפי שהוחל בסעיף 47;

(5) ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי פרק ט’1 לחוק הפיקוח על הביטוח כפי שהוחל בסעיף 47, שילם עיצום כספי שהוטל לפי פרק זה במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 92יד לחוק האמור כפי שהוחל בסעיף 47.

תוספת שנייה

(סעיפים 43(א) ו-47א)

(1) לעניין חברה מנהלת –

היקף נכסי קופות גמל שבניהול החברה המנהלת (במיליוני שקלים חדשים)	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
	הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה
עד 1,000	150,000	400,000	500,000
מעל 1,000 עד 10,000	200,000	450,000	750,000
מעל 10,000	250,000	500,000	1,000,000

(2) לעניין תאגיד שאינו חברה מנהלת –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה
200,000	450,000	750,000

(3) לעניין יחיד, שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה
25,000	60,000	75,000

(4) לעניין יחיד שהוא עובד של תאגיד המנוי בפרטים (1) או (2) ואינו נושא משרה בו –

סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת הראשונה	הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת הראשונה
3,000	6,000	9,000″

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) [מס’ 4]

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה–2005‏[9] –

(1) בסעיף 31(ג), במקום “סעיפים 50 עד 50ג,” יבוא “סימן ב’1 בפרק ד’ וסעיפים”, ובסופו יבוא “ובשינוי זה: בסעיף 49ד(א) לחוק האמור, ברישה, במקום “כמפורט בתוספת השלישית או בסעיף 104, למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו-(3) עד (8) בחלק א’ לתוספת השלישית” יקראו “כמפורט בסעיפים 32(ד) ו-38 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני”;

(2) במקום סעיף 36 יבוא:

“הפרה נמשכת והפרה חוזרת

36.

(א) בהפרה נמשכת, למעט הפרה כאמור בסעיף 32(ב), ייווסף על העיצום הכספי או על הקנס האזרחי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי או על הקנס האזרחי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי או הקנס כאמור; לעניין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיפים 32 ו-38, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או קנס אזרחי או שבשלה הורשע.

דרישת העיצום הכספי או הקנס האזרחי ותשלומו

36א.

עיצום כספי או קנס אזרחי ישולמו לפי דרישת הממונה, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה, על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי או בקנס אזרחי נוסף לפי הוראות סעיף 36.

סכומי עיצום כספי וקנס אזרחי מעודכנים

36ב.

העיצום הכספי והקנס האזרחי יהיו לפי הסכום המעודכן ביום הדרישה לתשלום, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

הפרשי הצמדה וריבית

36ג.

לא שולם עיצום כספי או קנס אזרחי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א–1961[10] (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

36ד.

עיצום כספי וקנס אזרחי ייגבו לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)[11].

שמירת אחריות פלילית

36ה.

(א) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.

(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום על הטלת עיצום או קנס

36ו.

הוטל עיצום כספי או קנס אזרחי לפי פרק זה, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום או הקנס להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום או הקנס, את שמו של החייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום או הקנס.

ערעור

36ז.

(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי או קנס אזרחי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

(ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי או קנס אזרחי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

(ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי או הקנס האזרחי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.”

תחילה

תחילתן של הוראות חוק הפיקוח על הביטוח וחוק קופות גמל לעניין עיצומים כספיים שנה מיום פרסומו של חוק זה.

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

יובל שטייניץ

שר האוצר

שמעון פרס

נשיא המדינה

ראובן ריבלין

יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום ג’ באב התשע”א (3 באוגוסט 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 541, מיום י’ בחשוון התשע”א (18 באוקטובר 2010), עמ’ 153.

[1] ס”ח התשמ”א, עמ’ 208; התשע”א, עמ’ 380.

[2] ס”ח התשנ”ה, עמ’ 366.

[3] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ’ 284.

[4] ס”ח התשמ”ד, עמ’ 198.

[5] ס”ח התשמ”א, עמ’ 94.

[6] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 28, עמ’ 549.

[7] ס”ח התשנ”ח, עמ’ 226.

[8] ס”ח התשס”ה, עמ’ 889; התשע”א, עמ’ 380.

[9] ס”ח התשס”ה, עמ’ 918; התשע”א, עמ’ 366.

[10] ס”ח התשכ”א, עמ’ 192.

[11] חוקי א”י, כרך ב’, עמ’ (ע) 1374, (א) 1399.

חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע”א–2011

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

מפת האתר

תחומי עיסוק

כתובות וטלפונים

מוזמנים לבקר אותנו