יניב פעלים

15

    

בתי המשפט 

בית משפט השלום תל אביב-יפו	א  017285/03
בפני:	כב’ השופטת חנה ינון	תאריך:	26/05/2005

 

 

 

בעניין:	יניב” פעלים בע”מ ח.פ 1-073813-51
	ע”י ב”כ עו”ד	רונן גרין	התובעת
	נ  ג  ד
	1 . קווים חברה לפרסום בע”מ 2 . כהן דודי על ידי עו”ד איתן ברקאי 3 . ק.ל.ע. קרן השתלמות לעובדים סוציאליים  על ידי עו”ד גלעד בכר
			הנתבעים

פרוטוקול

 

1. זוהי תובענה על סך של 76,740 ₪ שעניינה דרישה לתשלום עבור אספקת סחורה.

 

רקע עובדתי

 

2. התובעת עוסקת בייצור ובשיווק לוחות שנה ויומנים.

 

3. הנתבעת, בניהול הנתבע מס’ 2, הינה חברה לפרסום אשר נמנתה בעבר על לקוחות התובעת.

 

4. הנתבעת מס’ 3 הינה קרן השתלמות לעובדים הסוציאליים.

 

5. התובענה הוגשה כנגד הנתבעות בטענה שהתובעת סיפקה להן יומני שנה בגינם לא שולמה מלוא התמורה.

 

6. הנתבעת מס’ 2 טוענת כי התשלום חל על הנתבעת מס’ 3 – והאחרונה טוענת להעדר יריבות בינה לבין התובעת.

 

(להלן: “קווים”; “ק.ל.ע.”).

 

דיון

 

7. מטעם התובעת העיד מנהלה מר יניב מידד בתצהירו ת/1 כי שתי הזמנות הזמינה ק.ל.ע. מן התובעת, לאמור, “ההזמנה הראשונה” – נעשתה ביום 25.9.00 במסגרתה הוזמנו 9,200 יומני שנה בערך כולל של 92,800 ₪. עבור הזמנה זו שולם סך של 90,000 ₪ – ונותר חוב של 2,280 ₪, אותו לא שילמה ק.ל.ע. בטענת קיזוז על חסר שנתגלה ביומנים.

 

8. אשר “להזמנה השניה” – זו נעשתה שנה לאחר מכן לגבי יומני שנת 2001 באמצעות “קווים” אשר זכתה בפנייתה לק.ל.ע. להפיק יומני שנת תשס”ב לעובד הסוציאלי, בעוד שפנייתה של התובעת בהצעת מחיר לבצע עבודה זו – נדחתה.

 

9. “קווים”, אשר זכתה במכרז, התקשרה בחוזה עם ק.ל.ע. ביום 11.7.01 לאספקת היומנים – וביום זה התקשרה “קווים” עם התובעת בהסכם על פיו תבצע זו בפועל את הספקת היומנים והתשלום שתשלם ק.ל.ע. יועבר לתובעת בניכוי 10% הימנו כעמלה ל”קווים”.

 

10. “קווים” הזמינה 10,000 יומנים בערך כולל של 100,000 ₪ בצרוף מע”מ תוך הסכמה שזמן האספקה יהא 30 יום מיום אישור הגרפיקה הסופי.

 

11. לעדותו, הנתבע מס’ 2, מנהל “קווים”, מר דודו כהן, התחייב לערוב להסכם זה באופן אישי.

 

12. לדבריו, הגרפיקה הסופית אושרה ע”י ק.ל.ע. רק ביום 5.9.01 ולפיכך היה על התובעת לספק היומנים עד יום 24.10.01.

 

13. למרבה הצער, נפלה תקלה בטקסט היומנים – וגילוי הטעות ותיקונה הצריכו עבודה נוספת של ביקורת איכות ידנית אך האספקה נעשתה במועדה, בימים 24 ו – 25 לחודש ספטמבר 2001.

 

14. ק.ל.ע. שילמה עבור היומנים כחודשיים לאחר מכן, ב – 30.11.01, הסך של 63,284 ₪ בלבד, בקזזה סכומי כסף בגין טענות לעניין פגמים שנפלו בהפקת היומן ולעניין איחור באספקתו לעובדים הסוציאליים.

 

15. באם נמצאו יומנים פגומים, הרי שהללו בודדים, לעדותו, ואף אחד מהם לא הוחזר לידיו.

 

16. מנגד, העיד מר דוד כהן בתצהירו נ/2 כי הינו מנהל ובעל מניות של “קווים” וכי אף שההזמנה מן התובעת חתומה על ידו ובשמו בלא חותמת “קווים” – היה ברור לתובעת כי ההזמנה נעשתה ע”י “קווים” – ולא באופן אישי על ידו.

 

17. בהסכם שנקשר בין “קווים” לתובעת נאמר כי התשלום יבוצע ע”י  “הקרן” – ומתוכו יועברו 10% “לקווים” ו – 90% לתובעת.

 

18. ק.ל.ע. שילמה הסך של 63,284 ₪ – וסכום זה הועבר ישירות לתובעת, מבלי ש”קווים” קיבלה 10% מתוך סכום זה.

 

19. המועד המוסכם להעברת היומנים היה 24.10.01, 30 יום לאחר אישור הגרפיקה הסופי של ק.ל.ע. שניתן ביום 5.9.01 – וטענת האחרונה כי המועד לאספקה אמור היה להיות 14.9.01 וכי חל איחור באספקת היומנים – אינה מוצדקת.

 

20. אשר להעדר הסכם בין ק.ל.ע. לתובעת גורס הוא בתצהירו כי “גם אם הקשר במקור לא היה ישיר” אזי הוא נוצר בדיעבד וכן ציין כי בדיקות והגהות נעשו בבית העסק של התובעת ע”י אנשי ק.ל.ע.

 

21. מטעם ק.ל.ע. העידה הגב’ אסתר פרץ, המנהלת הכללית, בתצהירה נ/3, כי אשר ל”הזמנה הראשונה“, היתה ק.ל.ע צד להסכם עם התובעת ושילמה מלוא חובה למעט הסך של 2,280  ₪ לאחר שבניגוד למוסכם דאז סיפקה התובעת היומנים בלא אינסרט למרות התחייבותה לספק “אלפון+ אינסרט (הסכמי שכר) והכנסתם לתוך כיס פלסטי“.

 

22. ק.ל.ע. נאלצה לבצע על חשבונה הכנסת האינסרטים ליומנים באמצעות תשלום לכריכיה  – והתובעת הועמדה על כך מיד עם ביצוע  התשלום לאחר שיחות עם מר דודי רוזנבלום מטעם התובעת אשר ביקש הבטחה לעבודה בשנה נוספת – שיחות בהן הוסבר כי בהיות ק.ל.ע. גוף ציבורי עליה לעבוד על פי כללי מינהל תקין וכי ההפחתה לא תותנה בהתקשרות עתידית. בתגובה, התנצל מר רוזנבלום ומסר שרואה הוא בתשלום סוף פסוק להתקשרות.

 

23. אשר ל”הזמנה השניה“, הרי שההסכם שנחתם נערך עם “קווים” – ומעולם לא נעשתה התקשרות עם התובעת לעניין זה.

 

24. התובעת פנתה בהצעת מחיר לקבלת העבודה דנן, בין שאר מציעים, אך ק.ל.ע. לא קיבלה הצעתה שכן כבר נכוותה בעבר בעיסקה הראשונה עימה והעדיפה להתקשר עם חברה אחרת, לאמור, עם “קווים”, אף שהצעת התובעת היתה זולה יותר.

 

25. התמורה שולמה, בהתאם, ל”קווים” לאחר קיזוז נזקי ק.ל.ע.

 

26. הקיזוז בוצע לאחר שבמסגרת הסכם ההתקשרות סוכם כי מועד האספקה יהא, לכל המאוחר, ביום 14.9.01.

 

27. הסכמה זו הושגה בעל פה במספר שיחות בינה לבין מר דודי כהן, ומגמתה היתה כי היומנים ינתנו כמתנה לערב ראש השנה לעובדים הסוציאליים.

 

28. תקוני הגהה מקיפים בגין טעויות רבות הועברו לתובעת, אשר התברר כי הינה קבלן המשנה של “קווים” – ולאחר התיקונים נפלו שגיאות חדשות נוספות.

 

29. כן ניהלה שיחות עם גב’ יפה מטעם התובעת לגבי הטעויות – והובטח כי הללו תתוקנה.

 

30. משחזרה הטיוטה שוב עם שגיאות – זימנה את מר דודי כהן לפגישה דחופה בה הראתה לו הטעויות והבהירה לו כי הוא שנושא באחריות בלעדית לתקלות כלפי ק.ל.ע.

 

31. בפגישה ביום 30.8.01 עברה עימו על כל הטעויות והיה ברור לו כי על היומנים להימסר עד יום 14.9.01 שכן, אחת הסיבות לקביעת מועד זה היתה שק.ל.ע מקבלת שירותי הפצת יומנים בדואר באמצעות ההסתדרות הכללית החדשה, אשר עובדיה יצאו לחופשה מאורגנת טרם החג, ומנגנון הדואר בהסתדרות חייב כי היומנים יגיעו מספר ימים לפני החופשה על מנת שיהא זמן למשלוחם.

 

32. התובעת הודיעה במחצית ספטמבר כי היתה “תקלה קטנה” – אך נתברר כי זו תקלה סדרתית בכל היומנים.

 

33. בפניה לחברה אחרת שתוציא לאור את היומנים נדרש התקליטור עם קבצי היומן – שכן המדובר היה בתקלה סדרתית בכל היומנים – אך הנתבע מס’ 2, מר כהן, מסר כי התובעת אינה מוכנה למסור התקליטור וכי הוא מתנצל על כך.

 

34. לעניין זה, נאמר לו מפיה כי המדובר בחריגה נוספת מן ההסכם – וכי ההתקשרות היא עימו ולא עם התובעת.

 

35. ביום 17.9.01 פנתה ליועץ המשפטי של ק.ל.ע. אשר שלח מכתב רשום ל”קווים” ולתובעת בו הודיען כי המדובר באיחור המהווה הפרה יסודית של הסכם ההתקשרות ובדרישה כי היומנים יסופקו במועד נדחה עד ליום 21.9.01.

 

36. “קווים” והתובעת לא השיבו למכתב זה – והתובעת אף לא צירפה אותו למסמכי כתב תביעתה.

 

37. רק ביום 24.9.01 הסתבר כי ביום 17.9.01 כתבה התובעת ל”קווים” כי היא צופה שהיומנים יסופקו תוך מספר ימים אחרי החג, דהיינו בימים 24-23 לספטמבר 2001.

 

38. למרות התחייבות “קווים”, סופקו היומנים רק ביום 30.9.01 כשחלק מהם פגום, לאמור, העמודים לא סודרו לפי תאריכים רצים ובדפדוף ביומן אין כל סדר לחודשים ולימים המופיעים ביומן.

 

39. היומנים נשלחו בדיוור מיוחד, ולא בזה של ההסתדרות, שעלותו היתה בסך של 19,474 ₪, בהתאם לחשבונית שהוצאה בה נשאה ק.ל.ע. – ואשר היתה נחסכת לו סופקו היומנים כיאות וללא פגם במועד המוסכם.

 

40. ק.ל.ע. הציעה הצעת פשרה לתשלום עקב מחדלים אלה, אך “קווים” הפיקה חשבונית על מלוא עלות הפקת היומנים כאילו לא ארע דבר.

 

41. ביום 18.11.01 הודיעה “קווים” כי אינה מוכנה לפשרה, ואף התובעת הודיעה כן.  ק.ל.ע הודיעה כי נוכח האיחור באספקה ונוכח זאת שלא יותר מ  – 25% מן היומנים שימשו את העמיתים אשר נתברר כי רכשו טרם החג יומן אחר, סבורה היא כי על התשלום לשקף אחוז משתמשי היומן וכי יש להפחית הימנו אף את דמי הדיוור דנן.

 

42. למרות אלה, שילמה ק.ל.ע. כ – 66% מן התשלום, בניכוי 19,474 ₪ והעבירה לקווים הסך של 63,284 ₪ כשסכום זה שולם לחשבון התובעת, לפי דרישת “קווים”.

 

43. בחקירותיהם הנגדיות, חזרו העדים על גירסתם, לאמור, מר מידד יניב לא הכחיש כי סוכם עם הנתבעים מס’ 1 ו – 2  כי עבור עבודת התובעת יתקבל שכר של 90% מק.ל.ע. – והסך של 10% ישולם ל”קווים”.

 

כן הודה כי היתה טעות בקו היצור של היומנים כדלקמן:

 

“ש. השאלה היא, האם היו איזה שהן טעויות שנתגלו ביומנים, באיזה שהוא שלב?

ת. היתה טעות ייצור, לא טעות בקובץ אלא טעות בקו ייצור.

ש. בקו ייצור, לא בקבצים הדיגיטליים ?

ת. בקו ייצור נתגלתה טעות תוך כדי העבודה, אנחנו טרחנו להגיע באופן מיוחד לגברת פרץ למשרד, אני שלחתי את מנהל הייצור שלי, בשביל שהיא לא תחשוב שמוכרים לה סיפורים, כי היתה, היא היתה מלאת טענות, כאילו לכאורה אנחנו נורא מאחרים באספקה. שלחתי אותו שיראה לה את הטעות שהיתה טעות אנוש של עובד על קו הייצור ואנחנו בשביל זה לקחנו את כל העבודה הזאת והעברנו אותה תהליך מיון ידני לתיקון ידני של הטעות הזאת”.

 

(ראה: פרוטוקול עמ’ 5 שורות 24-18; עמ’ 6 שורות 4 -1).

 

44. מר דודי כהן העיד בחקירתו כי העבודה נשוא הדיון נעשתה עבור ק.ל.ע. ובמימונה וכי בהזמנת העבודה רשאי היה לחתום בלא חותמת החברה – אלא בחתימת ידו בלבד.

 

(ראה: פרוטוקול עמ’ 49 שורות 24-15; עמ’ 50 שורות 2-1).

 

45. הגב’ אסתר פרץ העידה בחקירתה הנגדית כי החוזה להפקת היומנים נקשר עם “קווים” אך בפועל בוצעה העבודה על ידי התובעת, ולפיכך היתה בקשר עם מר יניב ומר כהן כאחד, אך דרשה העבודה מן הנתבע מס’ 2, מר כהן.

 

(ראה: פרוטוקול עמ’ 100 שורות 24-22; עמ’ 101 שורות 10-1).

 

46. כן העידה כי ביום 30.8.01 נערכה פגישה עם מר כהן בה סוכם על תיקון כל הטעויות והיומנים הגיעו, לבסוף, בין יום 28 ל – 30 בחודש ספטמבר 2001, עדיין פגומים בפגם סדרתי.

 

(ראה: פרוטוקול עמ’ 117 שורות 23-13).

 

47. לאחר עיון בחומר הראיות דנן, עולה כי באשר ל“הזמנה הראשונה” – הרי שיש להעדיף עדות מנהלת ק.ל.ע., הגב’ אסתר פרץ, כאמינה לעניין הפחתת הסך של 2,280 ₪ מדמי ההזמנה בשנת 2000 לאחר שק.ל.ע. נשאה בהוצאה זו לעניין הכנסת האינסרטים אשר דבר התקנתם הופיע במפורש בהסכם הצדדים מ – 25.9.00 בו נאמר כדלקמן:

 

“הכנת אלפון + אינסרט (הסכמי שכר) – והכנסתם לתוך כיס פלסטי שקוף עם 2 תאים מ – 2 צידיו”.

(ראה: נספח א’ לתצהיר – ת/1).

 

48. עדות זו לא נסתרה, ונראה כי התובעת לא היתה מגישה כלל תביעה בעניין זה בשנת 2003, אלא שהוזכר והוסף כדי ליצור תשתית לאי דחיית תביעתה של התובעת כנגד ק.ל.ע על הסף, בהיות הסכם ק.ל.ע לשנת 2001 חוזה עם 

“קווים” בלבד.

 

על כן, נדחה חלק זה של התובענה דנן.

49. אשר ל”הזמנה השניה” – אין חולק כי הסכם הצדדים מיום 11.7.01 נקשר בין ק.ל.ע. ל “קווים” ולתובעת אין חלק ונחלה בו.

 

50. התובעת שימשה כקבלן משנה בלבד עבור “קווים” – ורק האחרונה היתה ברת דברים כלפי ק.ל.ע. על פי הסכם מ – 11.7.01 שנכרת בין שתי אלה.

 

51. במילים אחרות, אין כל יריבות בין התובעת לבין ק.ל.ע. – ובדיעבד, לו ביקשה האחרונה דחייתו על הסף של  חלק  זה של התובענה כלפיה – היתה זו נענית, מן הסתם, בחיוב.

 

52. אף אם תמצי לומר כי עובדי ק.ל.ע. ביקרו במפעל התובעת כדי להעיר הערות ולבצע הגהות – הרי שהיה זה כורח המציאות שכן “קווים” בחרה לבצע הפקת היומנים באמצעות התובעת.

 

53. אף בתשלום ישירות לחשבון התובעת אין כדי להצביע על קשר חוזי “יש מאין”, שכן הדבר נעשה לבקשת “קווים”, ובחיי המסחר אין הדבר נדיר ולא אחת קורה כי הקבלן הראשי מבקש להפנות התשלום ישירות לקבלן המשנה.

 

54. אף שנאמר לעיל כי אין יריבות משפטית בין התובעת ל ק.ל.ע., ודין התביעה כלפיה להדחות, איפוא, אוסיף ואציין כי הפחתת התשלום שביצעה ק.ל.ע. מוצדקת גם מוצדקת היתה, נוכח אי האספקה לעובדים טרם ערב ראש השנה – או למצער, בסמוך לו, ונוכח הפגמים והטעויות אשר נפלו במוצר הסופי על אף כל הדחיות.

 

55. היתלות התובעת והנתבעת “קווים” בכך שהאישור הגרפי הסופי ניתן ביום 5.9.01 אין בו חזות הכל, שכן ההזמנה נעשתה ביולי 2001 – ואלמלא נפלו כה הרבה טעויות מיותרות, לא היתה ק.ל.ע. זקוקה למתן אישורה הסופי רק ביום 5.9.01.

 

על כן, נדחית התביעה בכל האמור לעניין  ה”הזמנה השניה” כלפי ק.ל.ע.

 

56. אשר לחבותם של הנתבעים מס’ 1 ו – 2 – הרי שעל טופס הזמנת היומנים, נספח ח’ לתצהיר ת/1, חתום מר “דודי כהן” בלא חותמת “קווים” ובנספח ז’ לו, המהווה “הסכם יצור ואספקת יומנים לעו”ס”, נאמר, בין השאר, כדלקמן:

 

“תנאי תשלום במזומן עם אספקת היומנים לשביעות רצון האיגוד. התשלום יועבר לחברת יניב פעלים יצרנית היומנים ע”י איגוד העו”סים”.

משמע, על הסכם זה לא חתומה “קווים” – ונושא הוא חתימת מר דודי כהן בלבד – כשנייר הלוגו הוא של “קווים”.

 

57. בחקירתו הנגדית, העיד מר כהן לעניין חסרון חותמת “קווים” על ההסכם ועל טופס ההזמנה כדלקמן:

 

“ש. הבנתי. אני רוצה להציג לך את נספח ח’ לתצהיר, זה בעצם טופס ההזמנה. אתה חתום עליה ?

ת. כן.

ש. אני רואה שליד השם שלך למטה, אתה לא מציין את השם של החברה, לא מוסיף.

ת. תראה. אני לא כתבתי שום דבר פה במסמך הזה.

ש. חתמת ?

ת. חתמתי. כן, כי ראיתי קווים, ויומן עבור ק.ל.ע., ראיתי את כל המפרט הטכני שהוא היה מקובל עלי.

ש. המסמך הזה זה מאותם מסמכים שאמרת לי בהתחלה שאתה לא קורא שאתה חתום עליהם ?

ת. אני לא. אני לא נוהג לקרוא את המסמכים האלה שהם מסמכי הזמנה בצורה כל כך מעמיקה, לצערי.

ש. אבל ממש ?

ת. יכול להיות שטעיתי.

ש. ממש ?

ת. שלא קראתי.

ש. ממש ליד החתימה שלך, ממש ליד החתימה שלך, מופיע הכיתוב שאתה בעצם אחראי באופן אישי לתשלום. זה לא הפריע לך ?

ת. אמרתי שלא קראתי את זה ואף אחד.

ש. זה לא צרם לך ?

ת. אף אחד לא הסב את תשומת ליבי שאני אחראי באופן אישי על התשלום. מה שאמרו לי, תשמע יש הזמנה, אנא תחתום על ההזמנה כי אנחנו לא יכולים להתחיל לעבוד. אז אמרתי בסדר, אני אחתום על ההזמנה”.

(ראה: פרוטוקול עמ’ 59 שורות 24-9; עמ’ 60 שורות 8-1).

58. משמע, אומנם חתם מר כהן באופן אישי על טופס ההזמנה, ברם, מחדלי התובעת הנזכרים לעיל, הם שהכשילו תשלום התמורה המלאה עבור בצוע העבודה מאת ק.ל.ע., וכפי שמחדל זה היווה סיבה נאותה להפחתת תשלום ק.ל.ע. לתובעת – כן מהווה הוא הגנה ראויה אף בפי הנתבעים מס’ 1 ו – 2 שלא להוסיף ולשלם יתרת התמורה לתובעת כאילו לא ארע דבר וכאילו עבודתה נעשתה ללא פגם.

 

סופו של דבר, התביעה נדחית כלפי הנתבעים מס’ 1 ו – 2 וכלפי הנתבעת מס’ 3.

 

התובעת תשלם לנתבעים מס’ 1 ו – 2, ביחד ולחוד,  וכן לנתבעת מס’ 3, לכל אחד, הוצאות משפט בסך של 4,500 ₪ (ובסך הכל – 9,000 ₪) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

 

ניתן בהעדר הצדדים, היום –  26.5.2005.

 

 

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב”כ הצדדים בדואר רשום.

 

 

 

 

 

חנה ינון, שופטת

קלדנית: תמי