יונית אפרתי

1

    

בתי המשפט 

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים	בשא002798/05
בפני:	כב’ השופטת אורנית אגסי		29/12/05

בעניין:	יונית אפרתי
	ע”י ב”כ עו”ד	גבריאל גורל	מבקשת
	נ  ג  ד
	1. מרכז וראייטי בירושלים מרכז לאומי לקידום ילדים  2. וראייטי ישראל (ע”ר)
	ע”י ב”כ עו”ד	גלעד בכר ואחר	משיב

החלטה

1. בפנינו בקשת המבקשת (להלן: “התובעת”), לשינוי סדר הבאת הראיות, בהתאם לסעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ”ח – 1988 (להלן: “חוק שוויון הזדמנויות”), כך שתצהירי עדות ראשית יוגשו תחילה ע”י המשיבות (להלן: “הנתבעות”), ולאחר מכן יוגשו ראיות ותצהירי התובעת. הנתבעות מתנגדות  לבקשה. 

2. המוסכמות כפי שנקבעו במהלך הדיון המוקדם ואשר מהווים עובדות רקע הדרושות להכרעה בבקשה

א. התובעת היא עובדת סוציאלית קהילתית בהכשרתה.

ב. שתי הנתבעות הן עמותות שעוסקות בקידות רווחת ילדים.

ג. התובעת התראיינה לעבודה אצל הנתבעת 1, באמצעות מר עוזיה סגל.

ד. בין התובעת לבין מר סגל היו 3 פגישות. בתאריכים: 20.5.04, 7.6.04, 6.7.04.

ה. לתובעת נאמר ששכר העבודה לתפקיד המדובר עמה יהיה 8500-9000 ₪.

ו. התובעת ידעה כי העסקתה טעונה אישור של הוועד המנהל.

ז. במועד הרלוונטי לכתב התביעה, מר סגל היה מנהל המרכז של הנתבעת 1, ומר רפפורט היה יו”ר הוועד המנהל של הנתבעת 1.

ח. ביום 2.6.04, העבירה התובעת תכנית עבודה להר סגל.

ט. בין התובעת למר רפפורט התקיימה בחודש יולי שיחה טלפונית קצרה, שתוכנה שנוי במחלוקת.

י. התובעת הודיעה למר סגל ביולי, כי היא בחודש השני להריונה.

יא. בין הצדדים לא היה קשר מיולי ועד 1.9.04.

יב. מר סגל היה בחו”ל, מיולי עד ספטמבר.

3. התובעת מנמקת את בקשתה כדלקמן:

א. לפי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות , כדי להעביר את הנטל בתובענה, על התובעת להראות כי נתקיימו בה התנאים או הכישורים שקבע המעביד שדרושים למשרה שאליה התקבלה.

ב. יש בתשתית העובדתית המוסכמת כדי לחייב את העברת נטל ההוכחה אל הנתבעות מאחר והתובעת עמדה בכל התנאים והכישורים שנדרשו לשם קבלתה לעבודה.

ג. משלא הובא כל נימוק של ממש להפרת הסכם העסקתה, נותר בעינו החשד המבוסס כי הנתבעות שינו עמדתן והפרו את הסכם העסקה של התובעת בשל דבר הריונה.

4. עיקר טענות הנתבעות: 

א. דרך הצגתה של “התשתית העובדתי המוסכמת” על-ידי התובעת, לוקה בתיאור 

המחלוקת בין הצדדים וקיימים במסגרתה הטיות ואי דיוקים ביחס לרשימת 

 המוסכמות והפלוגתאות שנקבעה בדיון המוקדם.

ב. הוראת סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אינה קובעת כי העברת הנטל מתקיימת באורח אוטומטי, אלא מחייבת את התובע להוכיח עובדתית את תנאי

       החזקה. התובעת לא הוכיחה דבר ואין תנאי החזקה מתקיימים במקרה דנן.

ג. לגבי הנתבעת 2 לא נטען כלל על ידי התובעת, כי הציעה את המשרה לתובעת וכי היתה שותפה להליך המתואר. 

 

5. המסגרת הנורמטיבית

סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות קובע על מי מוטל נטל ההוכחה:

“9. נטל ההוכחה

(א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.

(1)    לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי העניין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;

(2)    ….”

 

בפסק דין בעניין פלוטקין נקבע:

“…לאחר שהמתלונן או המתלוננת מבססים עילה לכאורה, עובר הנטל אל המעביד לסתור את הטענות. גישה זו משלימה את הגישה, שאין צורך להוכיח כוונה על מנת להטיל אחריות על מאן דהו. על כן הנטל הראשוני מונח על כתפי העובד אך משהעובד הביא ראשית ראייה, די בכך כדי להעביר את הנטל אל כתפי המעביד “

(דב”ע נו/129-3 שרון פלוטקין נ’ אחים אייזנברג בע”מ, פד”ע לג 481

6. הכרעה

ראשית יאמר כי “התשתית העובדתית המוסכמת” כפי שתוארה על ידי התובעת בבקשה, אינה תואמת את המוסכמות והפלוגתאות  שנקבעו בדיון המוקדם. 

מהמוסכמות והפלוגתאות שנקבעו בדיון המוקדם לא ניתן לומר כי הוכח או מוסכם בין הצדדים שהתובעת היא בעלת כישורים מתאימים לתפקיד והנתבעת. העובדה שהתקיימו ראיונות עבודה וכן הגשת תכנית עבודה על יד התובעת, אין משמעה כי התובע היא בעלת כישורים למשרה המיועדת.  

יתרה מכך, לא ברור מה היו התנאים והכישורים שהנתבעת דרשה  למשרה וקיימות מחלוקות רבות בין הצדדים, בין השאר, בשאלות האם בכלל נכרת הסכם עבודה בין הצדדים ואם כן מה תוכנו והאם התובעת התקבלה לעבודה בשלב מסוים. 

בשלב זה, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הציגה ראשית ראייה לתמוך בטענתה כי נתקיימו בה התנאים או הכישורים שקבעו מי מהנתבעות ושהיו דרושים למשרה אליה התקבלה.

התובעת תוכל להמשיך להנות מהיתרון בדבר היפוך נטל השכנוע , לפי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות , במידה ותוכיח בהמשך , בראשית ראיה, עילה לכאורה כנגד שתי הנתבעות.

7. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים. התצהירים יוגשו ב-4 עותקים, 3 עותקים לבית הדין ואחד לצד שכנגד.

הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני בית הדין, כולל מסמכים אשר יבקשו להגיש בחקירה נגדית. 

סדר הבאת התצהירים הוא כדלהלן: 

א. התובע יגיש את תצהיריו והצירופים לפי פיסקה 3 לעיל לבית הדין וישירות לצד שכנגד תוך  30 ימים מהיום. 

ב. הנתבע יגיש את תצהיריו והצירופים לפי פסקה 3 לעיל לבית הדין וישירות לצד שכנגד תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובע.

ג. לא יוגשו תצהירי צד כלשהו במועד שנקבע, לא יורשה הצד להביא עדויות בעל פה בבית הדין ביום הדיון. 

למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד. 

סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד לבית הדין, לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהיריו, בקשה מנומקת להשמעת עדותו של אותו עד שלא על דרך תצהיר. בבקשה יפורטו נסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר, ותמצית מפורטת של עובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. לא יוגשו הפרטים הנדרשים על פי פיסקה זו, לא יתיר ביה”ד השמעת עדות בעל פה. באם יתיר בית הדין השמעת העדות שלא על דרך תצהיר ידאג הצד להזמין את העד לעדות בעל פה ביום שיקבע לדיון. 

8. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.  

ניתנה היום כ”ח בכסלו, תשס”ו (29 בדצמבר 2005) בהעדר  הצדדים.

                                                                                

אורנית אגסי, שופטת

 

002798/05בשא730 מיטל מלכה